כנס חינוך מודע מגדר שווה יותר

הכנס התחיל. אני יושבת בשורה הראשונה, מסתכלת אחורה ומרגישה את הדמעות. דמעות של התרגשות. האולם מלא- 300 נשים וגברים (בעיקר נשים) ומהם הרוב המכריע- נשות ואנשי חינוך. נשות ואנשי חינוך שפינו מזמנם כדי להגיע ולשמוע על חינוך ומגדר. רחוק מלהיות מובן מאליו. חלום וחזון שעוד צעד אחד בו מתגשם. אין הרבה רגעים כאלו בחיים וכל רגע הוא מקור אנרגיה אני מוקירה את הרגע היקר הזה.

כנס "חינוך מודע מגדר שווה יותר".  בקהל 300 נשות ואנשי חינוך. צילום לירון ברייר דנציגר

בשש וחצי אני נכנסת אל הסמינר. חוה ניסנבוים, מייסדת גולדה ומפיקת הכנס כבר כאן. חודשים של עבודה משותפת מאומצת, חשיבה על כל פרט, באים לידי ביטוי היום והיא כבר כאן בשש בבוקר עם התפאורה, אני מגיעה קצת אחריה.

טל ברייר בן מוחה – מייסדת מנהיגותה ויזמת הכנס עם חוה ניסנבוים, מייסדת גולדה ומפיקת הכנס. צילום לירון ברייר דנציגר

אנחנו מארגנות את השלטים של  אליעזר בן יהודה, הרצל, אילן רמון ושיר של חיים נחמן ביאליק, לצד  שלטים עם כיתובים מהגנים ומבתי הספר: "האחר הוא אני", "כוכב השבוע בכיתה" "מי בא לגן". אני תוהה ומקווה שישימו לב … שיתרגזו קצת… שהתפאורה לא תהיה שקופה- זו לא תפאורת הכנס זו תפאורת החברה שלנו – תפאורת הגנים ובתי הספר- מנהיגות שמדוברת בקול אחד, בגוון אחד, בדמויות מופת ממין אחד.

את המחצית השנייה של השלטים אנחנו מחביאות מאחור. בהפסקה הן לא יחליפו את אלו הקיימות אלא יתווספו – אלו לצד אלה. מלאלה יוספזאי, ושרה לוי תנאי, הנרייטה סאלד עדה יונת לאה גולדברג ואחרות – יחד מגוון….

חיים נחמן ביאליק ומעליו הכותרת "משוררים", מחכה לאורחות ולאורחים בכניסה,
בהפסקה, יחד אתו שירה של לאה גולדברג ומעליה הכותרת "משוררים ומשוררות".

תמונה שנייה: כיתובים המופיעים בגנים ובבתי הספר בהפסקה, מונחת ליד שלט כיתובים אלטרנטיביים. עיצוב שני ברוסילובסקי, צילום לירון ברייר דנציגר, קונספט ורעיון- מנהיגותה.

איך אפשר להעלות את המודעות המגדרית בקרב נשות ואנשי חינוך? להוציא את הנושא הזה משקיפותו? זו היתה השאלה ששאלתי את עצמי ושגרמה לי ליזום את הכנס הזה ולעמול על הפקתו. לשמחתי הצטרפה אליי עיריית תל אביב – מחלקת גני הילדים בראשות עידן גביש  וסמינר הקיבוצים המחלקה לגיל הרך בניהול ד"ר מיכל קדרון ויחד אפשרו את הפיכת החזון למציאות.

מקבל את האורחות והאורחים – עידן גביש מנהל מחלקת גני הילדים, מינהל החינוך התרבות והספורט, עיריית תל אביב יפו. צילום לירון ברייר דנציגר

ואז הן והם מגיעות ומגיעים- גננות, סייעות, מורות מורים, מנהלות ומנהלי בתי ספר, יועצות , מדריכות, נשות ואנשי אקדמיה, נשות ואנשי עמותות חינוך ועוד ועוד.  וגם סטודנטיות וסטודנטים לחינוך ונשים פעילות ואקטיבסטיות ויועצות למעמד האישה  וגם המשפחה שלי והחברות וביתי הבכורה עידן. אני מתבוננת בה … קידום נושא המגדר בחינוך אינו עניין פשוט. תמיד עולות בהקשרו התנגדויות רבות  "יש אצלינו שוויון" שוויון זה חשוב אבל יש נושאים דחופים יותר". "פמיניזם"- מילה מוקצה. ההתבוננות בבנות שלי מזכירה לי שוב ושוב גם בקטעים שמורכב וקשה כמה הדרך הזו חשובה. ולמה אני מתעקשת לפסוע בה.

רכזות אשכולות רמת גן. צילום לירון ברייר דנציגר

ד"ר מיכל קידרון מנחה את היום ופותחת אותו. היא מספרת על המפגש שלנו בו הצגתי לה את רעיון הכנס ועל כך שהצטרפה כשותפה בשמחה מתוך הבנת חשיבות הנושא והאמונה שבתפקידה כמחנכת מחנכות ומחנכים עתידיים עליה לקדם את הנושאים השקופים ולא רק את אלה המדוברים ממילא בין כתלי המוסדות החינוכיים השונים.

ד"ר מיכל קידרון, מנהלת המחלקה לחינוך בגיל הרך בסמינר הקיבוצים, מנחה את הכנס. צילום לירון ברייר דנציגר.

רון חולדאי ראש עריית תל אביב-יפו, המברך הראשון, מדבר על תהליכים והישגים רבים של תל אביב בתחום המגדרי ומבהיר- אם הנושא המגדרי יידחק החוצה המשמעות היא שנושאים רבים במסגרת זכויות האדם יידחקו החוצה. ת"א חרטה על דגלה להתמודד עם נושאי מגדר. הוא מברך את יוזמת הכנס לשנות מודעות ולחנך את הילדות  והילדים מתוך המודעות המגדרית.

רון חולדאי ראש עריית תל אביב יפו מברך בכנס חינוך מודע מגדר שווה יותר. צילום לירון ברייר דנציגר

ד"ר יהודית ויינברג, דיקאנית הפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים ממשיכה את האמירה לגבי משמעות החינוך ושינוי חברתי היא מברכת את הובלת האג'נדה של חינוך מודע מגדר ומתייחסת לשלושת האלמנטים הנזכרים בספרו של פרופ אבנר דה שליט כמימדים של הובלת אקטיביזם חברתי.

ד"ר יהודית ויינברגר, דיקאנית הפקולטה לחינוך, מכללת סמינר הקיבוצים. צילום לירון ברייר דנציגר.

מנהלת מחוז תל אביב, משרד החינוך הגב' חיה שיטאי, משתפת בסיפור אישי המוכיח את התבניות המגדריות- היא מספרת איך רצתה לקנות ביצת קינדר לנכדתה ונשאלה ע"י המוכרת "לבן או לבת"? ההפרדה הזו קיימת בכל מקום. אנחנו מעודדות ומעודדים חשיבה מחוץ לקופסה אבל הסטריאוטיפים קיימים, צריך להתעקש לקדם את הנושא הזה ולהאמין בהם ואז זה יקרה. היא מאמינה שנצליח לקדם את הנושא החשוב הזה. היא מברכת את המנהיגות החינוכית בתל אביב וברמת גן על הובלת הנושא.

חיה שיטאי, מנהלת מחוז תל אביב, משרד החינוך. צילום לירון ברייר דנציגר.

אחרונת המברכות הגב' דפנה לב מנהלת מינהל החינוך והספורט עיריית תל אביב יפו. גם היא מספרת אודות חוויותיה כאם וכסבתא ומצטרפת לקריאה לקדם את הנושא.

דפנה לב, מנהלת מנהל החינוך התרבות והספורט, עיריית תל אביב יפו. צילום לירון ברייר דנציגר.

הברכות הסתיימו ומגיע חלק ההרצאות. מיטב הנשים המומחיות המובילות את התחום הסכימו ברצון להגיע. השיחות איתן, הבנייה הקפדנית המשותפת איתן של היום הזה, של רצף ההרצאות כך שייצרו חוויה אחודה, שלמה, הרוח הגבית התמיכה שנתנו לי בארגון היום הזה היא נדירה ואני מודה להן כל כך על כך.

ראשונה המרצות פרופ' דפנה יואל  "האם יש מח נשי ומח גברי". פרופ' יואל מנפצת הנחות חזקות ומתייחסת לאמונה הרווחת לפיה נשים וגברים שונים מהותית.

פרופ' דפנה יואל- האם יש מח גברי ומח נשי? צילום לירון ברייר דנציגר.

ואז מגיעה ההרצאה שלי- "מנהיגותה בחינוך GENDERGARDEN"  אני עולה אל הבמה- וממנה מביטה שוב בקהל החשוב הזה, רבות ורבים מהיושבות והיושבים נשים וגברים עימן אני עובדת, שאיתן אני יוצרת את ההבנה החידוש והתחום הזה.  אני שמחה כל כך לראות אותן כאן ושמחה לא פחות לראות פנים חדשות של נשות ואנשי חינוך שטרם חוו את התחום והגיעו ללמוד להפתח ולהתפתח אל תוך התחום. 

טל ברייר בן מוחה -מרצה "מנהיגותה בחינוך GENDERGARDEN, צילום לירון ברייר דנציגר

אני מביאה את האמירה המובילה אותי במנהיגותה- חינוך מודע מגדר הוא לא רק יותר שוויון הוא יותר חינוך. חינוך מודע מגדר מאפשר השגת מטרות חינוכיות רבות יותר- הפחתת אלימות, הרחבת שיתופי פעולה הרחבת היזמות והפרואקטיביות של הילדות והילדים – ופורשת מגוון דוגמאות של גננות מנהיגות מודעות מגדר אותן ליוויתי בשנים האחרונות גננות שלמדו ויצרו מהשטח את התאוריה. יצרו ויוצרות מגוון של פעילויות חדשות ומלאות השראה בתוך הגנים.

מחברות כנס – בכל דף שאלת מנהיגותה. צילום לירון ברייר דנציגר

ואחכ הפסקה ושתיה ושיחה –  חיה שיטאי מנהלת מחוז ת"א ,  עינת רום מנהלת הדרכה מחוז ת"א, אני- טל ברייר בן מוחה, רוחה לזניק מפקחת גני ילדים בר"ג מתאמת מפקחות מחוז ת"א. צילום לירון ברייר דנציגר

שירה ריכטר בהרצאתה המרתקת "אצל מי מתחנכות נסיכות דיסני" קוראת להעריך את האימהות אנחנו תחת אותו מכבש גם מטפלות וגם אמהות ובואו נעריך את מה שאנחנו עושות.

שירה ריכטר בהרצאתה: "איפה מתחנכות נסיכות דיסני?". צילום לירון ברייר דנציגר

אחריה ד"ר מירי רוזמרין – "אל תהיה נקבה על חינוך בנים, אלימות ושינוי חברתי- מירי מציגה את הפן הפחות מדובר והחשוב כל כך של המגדר- האופן שבו תבניות מגדריות לא מודעות פוגעות ב-בנים. היא סוקרת את האופן שבו ההתייחסויות שלנו אל בנים מונעים מהם הבעה שפתית ומדרבנים אותם אל האלימות ומציעה מגוון הצעות לשינוי.

ד"ר מירי רוזמרין בהרצאתה – אל תהיה נקבה- על חינוך בנים, אלימות ושינוי חברתי. ליד ד"ר רוזמרין המתורגמנית לשפת הסימנים אשר ליוותה את כל האירוע – איריס בן משה. צילום לירון ברייר דנציגר

ד"ר הדרה שפלן קצב מסכמת את חלק ההרצאות בהרצאתה הייחודית "לאן נעלמו האמניות? פרדיגמות בהעלמות נשים בתרבות, הדגמה משדה האמנות. ומדברת על מכאניזם של העלמות ועל הדיסוננס בין הימצאות הנשים כאוביקט לבין העלמת נשים כסוביקט- כאומניות.

ד"ר הדרה שפלן קצב בהרצאה: לאן נעלמו האמניות? פרדיגמות בהעלמות נשים בתרבות, הדגמה משדה האמנות.
לצד ד"ר שפלן קצב, המתורגמנית – איריס בן משה צילום לירון ברייר דנציגר.

עדי אלטשולר מייסדת כנפיים של קרמבו, זיכרון בסלון ומנהלת תחום חינוך בגוגל ישראל, עולה לבמה מדברת על חשיבות פתיחת האפשרויות לכלל הילדות והילדים ועל ההסללה המגדרית שכל אחת ואחד מאיתנו חוות וחווים. אני מודה לה בליבי, לא רק על ההנחייה כאן אלא ההתגייסות הכללית שלה לכנס. ברגע ששמעה על העשייה ועל המסר במנהיגותה הצטרפה מכל הלב, בתוך מגוון העשייה שלה מצאה את הזמן לקדם ולעזור במגוון היבטים. עדי מזמינה לבמה את משתתפות הפאנל: ד"ר עליזה לביא- יש עתיד, גילה גמליאל- הליכוד, מיכל רוזין- מרצ , ויעל כהן פארן – המחנה הציוני, אשר הסכימה להגיע בהתראה קצרה מאוד, מייד כאשר הודיע מירב מיכאלי שלא תשתתף בשל מות סבה. אני מצטערת על העדרותה של עאידה תומא סלימאן אשר מסיבות אישיות הודיעה שעה קלה לפני הפאנל על כך שלא תגיע. 

עדי מבקשת לשמוע על רגע שבו הורגשו שהוסללו מגדרית

עדי אלטשולר מנחה פאנל- משתתפות: ד"ר עליזה לביא, גילה גמליאל, מיכל רוזין, יעל כהן פארן

עליזה לביא מדברת על השילוב בין האימהות והעשייה כמחוקקת ועל רגשות האשמה שתקפו אותה כשאחרה לאסוף את ביתה מפעילות בכנפיים של קרמבו… (התנועה אותה הקימה עדי). דרך הסיפור היא מדברת על השילוב המורכב הזה…. מיכל רוזין מספרת על תגובה של מורה של ביתה מורה למולדת ששמעה שהאם היא חברת כנסת ושאלה את הילדה- "אז את בכלל מצליחה לראות את אמא?" "כנראה לא שואלים את זה אבא שהוא רופא…   מסרים מגדריים צריכים לעבור בבית ומנשות ואנשי חינוך הכשרה מגדרית היא קריטית היא מוסיפה. גילה גמליאל מדברת על כך שכשהיתה נערה הבנים נשלחו למלאכה והיא אל התפירה ורצתה דווקא להיות איתם… ואח"כ על המלחמה בניפוץ תקרת הזכוכית דרך אגודת הסטודנטים. היא מדברת על הפרגון בין חברות הכנסת ולא למראית עין. יעל כהן פארן מדברת על סלילת הדרך במשרד האנרגיה אישה יחידה בין גברים רבים.

עדי שואלת איך פעלו בכנסת הקודמת ואיך יפעלו בכנסת הבאה. עליזה לביא שהיתה ראש הוועדה לקידום מעמד האישה מספרת על העשייה העצומה ושמונת החוקים שחוקקה בנושא. למרות כל העשייה, היא אומרת עולם העבודה הוא ממוגדר ולא שוויוני כשהנושאים יעלו מגיל צעיר בחינוך ישתנה העולם גם של המובגרות והמבוגרים.  גילה גמליאל- מדברת על תמיכתה בביטול חזקת הגיל הרך ומתחילה לעורר אמירות של אי הסכמה מצד החברות האחרות לפאנל, אבל הזמן דוחק אז ממשיכות. היא אומרת שהיתה רוצה לראות גברים שתומכים במאבק הפמיניסטי. יעל כהן פארן מספרת על בן זוגה איש חינוך שמלמד שיעורי מגדר- זה צריך להיות שיעור חובה זה ישפיע על כלל החברה- בחירה של בנות במקצועות ראלים תועיל למשק כולו. מיכל רוזין אומרת כי היא דווקא רוצה להעביר ביקורת על עצמה ועל יתר החברות- אני פעלתי רבות ובכלל אנו משתפות פעולה בקידום חקיקה למניעת אלימות פיזית , מינית, אבל פמיניזם זאת תפיסת עולם כלכלית חברתית בטחונית ופה עדיין לא הצלחנו. היא מזכירה את ההעסקה הישירה לסייעות- פמיניזם זו תפיסת עולם אף קבוצה לא שולטת על אחרת. היא מסכמת ואומרת אתן מעצבות את הילדים והילדות תרכיבו משקפיים מגדריות ותעשו את זה בכל המקצועות.

אני עולה על הבמה מודה לבאות ולבאים ומסכמת בתקווה כי כל אחת ואחד ייקח מחשבה אחת, עשייה קטנה אחת כבר למחר בבוקר- "small wins" נצחונות קטנים, כי לכל עשייה קטנה לכאורה היום שלכן ושלכם יש פוטנציאל השפעה מהותי על הילדות והילדים היום ובעתיד- ועל החברה כולה.

רגע אחרי.

"יש שתי דרכים להפיץ אור: להיות הנר או המראה המשקפת אותו" אדית וורטון
(סופרת אמריקנית האישה הראשונה שזכתה בפרס פוליצר).
אור גדול היה בכנס- אורם ואורן של הילדות והילדים, דרך המראות המהדהדות והמאפשרות של נשות ואנשי החינוך. אור חינוך, יותר אור. חינוך מודע מגדר שווה יותר!

סוף דבר- מעבר לכל מי שהודיתי לה ולו כבר בפוסט הזה, מבקשת להודות למשפחתי האהובה ולחברותי אשר נתנו, נותנות ונותנים לי את החוזק והסיבה לעמל המאומץ סביב הכנס ובכלל בקידום הנושא ביום יום. להודות  לסימה חדד מה יפית, מנהלת האגף לחינוך הקדם יסודי משרד החינוך, לשלי ריקנטי אוסי פריד ומיכל זאבי שעזרו תוך כדי ואחרי, תמר ברטוביסקי אבישר סביר.
תודה מיוחדת למי שעיצבה את כל התפאורה לכנס, בנועם ובמקצועיות רבה – שני ברוסילובסקי.

תודה לאבי קמינסקי יו"ר איגוד מנהלי החינוך, סיגל דאי, נילי אלון סגנית איגוד היועצות לקידום מעמד האישה, נאוה כהן, לצאלה לוין פלד המעצבת הגרפית המוכשרת שעיצבה את הספר "מנהיגותה בחינוך "GENDERGARDEN ואת המצגת, לתהילה גולדברג מאיירת הספר "לביאת" שאת אחד מאיוריה הצגתי בהרצאתי, לנגה דרור החברה היקרה והסטייליסטית הנדירה שמאפשרת לי לא לחשוב אפילו לרגע על הנושא ופשוט מופיעה עם כל מה שצריך,  ללירון ברייר דנציגר אחותי הצלמת האמנית שליוותה אותי גם באירוע הזה.

ובעיקר אני רוצה להודות-  לעליזה בדרשי רוחה לזניק, עינת רום, שרון צלר, אורנה יוגב ויקי גלזר, ורד גווילי דורית קוך גבי שני אורית טופלרג ועידן גביש, לסייעות, גננות, מפקחות מנהלות ומנהלי החינוך בעיריות והחינוך בגיל הרך, בעלות ובעלי התפקידים במשרד החינוך, רכזות גני הילדים, רכזות אשכולות הגנים, מנהיגות ומובילות המרחבים, נשות ואנשי החינוך שתמכו ייצרו וסייעו ומהוות ומהווים את ההשראה, הסיבה והתשתית לכל העשייה שלי.

תודה.