שפה שווה

יום השפה העברית- האם יש גם דמויות של נשים שרלבנטיות ליום הזה? ספרות שווה רלוונטית? וגם- הפן החשוב האקטיביסטי והמרדני של אליעזר בן יהודה שהאקדמיה ללשון שכחה מקיומו.

 

ביום כ"א בטבת, מצוין יום השפה העברית. מועד יום זה נקבע ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברי.

כשחשבתי לכתוב את הטקסט הזה רציתי לציין את המובן מאליו:
כמו בר כוכבא בלג בעומר, יהודה המכבי- בחנוכה, מרדכי היהודי בפורים, כמו הלמידה על דוד בן גוריון, הרמטכל והנשיא ביום העצמאות, כמו הלמידה בנושאי חלל על אילן רמון,  ועל המשורר הלאומי- חיים נחמן ביאליק, גם הלמידה ביום השפה העברית כמו ברובם של המועדים מתרכזת ב…. דמות גבר!
צריך וראוי להוסיף עוד דמויות וכן יש דמויות נשים רלבנטיות ליום השפה העברית (בכל נושא יש דמויות של נשים רלבנטיות) ומייד אכתוב על כך.

אבל רגע אחרי שהתחלתי לכתוב את המאמר, חשבתי שהייתי רוצה להתחיל את הטקסט הזה עם המלצה להורים ולנשות ואנשי החינוך כן להעמיק את הלמידה על אליעזר יהודה אבל בפן הלא מדובר- בפן החתרני שלו. בפן הזה שהבין עד כמה שפה היא קריטית ולחם לשנות את השפה וגם כשהיה מושא ללעג והתנגדויות- לא הרפה.

אני חושבת על אליעזר בן יהודה. האיש שהחדשנות היתה בדמו- האקטיביסט שלחם המציא חידש….
האיש שהקדיש את חייו כדי להחיות את העברית להפוך אותה משפת התורה בלבד לשפה מדוברת עדכנית רלבנטית,
האיש שהקים בשנת 1890 את וועד הלשון העברית יחד עם דוד ילין מוסד שחלק מתפקידיו היו להכשיר את הלשון העברית לשימוש בתור לשון מדוברת בכל ענייני החיים" אותו וועד שלימים (בשנת 1953) הפך לאקדמיה ללשון העברית…
מה הוא היה אומר כשהיה מגלה עד כמה רופסת האקדמיה ללשון העברית. עד כמה היא נמנעת מלחדש?
עד כמה היא מונעת מאיתנו להתייחס לכלל שיש בו רוב נשי בלשון אישה (כן זה עדיין לא שונה…)
ובכלל עד כמה היא שמה רגליים לכל יוזמת שינוי במקום להוביל בעצמה את השינויים ולתת רוח גבית לאלו הפועלות בשטח.

גם בסוף שנת 2022 רגע לפני יום השפה העברית, קיבלנו המחשה חייה לאותה התנהלות שמרנית
כאשר האקדמיה פרסמה עוד פוסט שמראה עד כמה היא שכחה אלמנטים מרכזיים בתפקידה.
זה היה פוסט שלועג לשימוש בנקודה. אותו שימוש שנועד מראש לעשות את מה שהאקדמיה לא השכילה לעשות עד היום
לתת מקום למגוון המגדרי בתוך השפה. 
כך נראתה התמונה שצרפה האקדמיה לפוסט:

 

 

מדוע דרושה לנו הנקודה?

השפה העברית היא שפה מיננית היא כוללת בתוך לשון האיש גם את לשון האישה.
דיבור ברבים אל קבוצה שכוללת נשים וגברים ואפילו רוב נשי ומיעוט גברי הוא ציווי האקדמיה.
ולא….
חרף בקשות רבות לשינוי פני הדברים לא השתנו עדיין.
אחת ממשימות האקדמיה היא:
"לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק".
חרף תפקידה זה בכל הקשור לשוויון מגדרי בשפה האקדמיה קופאת על שמריה וכמעט שלא מכניסה שום חידוש והתקדמות לשפה.
ואם הדשדוש הזה לא מספיק, האקדמיה לא רק שלא מובילה ולא מציעה רעיונות חדשים אלא אף חוסמת בולמת ולועגת לרעיונות ופרקטיקות המגיעות מהשטח.
כן כן כפי שזכה אליעזר בן יהודה ללעג והשמצות מצד הוגים סופרים רמי דרג כך זוכה כל מי שמבקשת לחדש את השפה להוקעה מצד האקדמיה.

ובעניינה של הנקודה…

עד היום אפילו הלוכסן (/) שמשמש אותנו לכתיבת רבות/ים לא אושר עד היום על ידי האקדמיה.
הנקודה משמשת תחליף ללוכסן כאשר נהוג לראות בה תחליף טוב אפילו יותר בהיותה מייצגת את המגוון
לא רק מגדר בינארי: גבר או אישה, אלא מגדר שכולל מגוון.
במקום למצוא חלופות ראויות להתקדמות הערכית החברתית 
האקדמיה קופאת על שמריה ומקפיאה את השפה העברית איתה ומשמרת אותה במיניניותה.

שפה מייצרת מציאות

---

שפה אינה רק אמצעי תקשורת. שפה מקבעת תפיסות מרחיבה או מצרה אופקים יכולה לאחד או לפלג. שפה קובעת הררכיות.
שפה משפיעה על תבניות חשיבה של ילדות וילדים. בשל חשיבותה זו של השפה בעיצוב חשיבה בהווה ובעיצוב חברת העתיד,
הקדשתי בספרי: ילדות שווה – הורות מודעת מגדר, שלושה פרקים לנושא השפה השווה.
הפרקים השנים עוסקים בחשיבות השפה לעיצוב תבניות חשיבה של ילדות וילדים, במחקרים שמראים את דרכי השפעתה על מוח הילדות והילדים כולל מחקרים ייחודים שערכנו במנהיגותה, ובמגוון פתרונות מעשיים לשפה שווה בבית בגן ובכיתה. הפתרונות כוללים גם פתרונות "תקניים" ומוכרים על ידי האקדמיה,
וגם כאלו שאינם תקניים (עדיין) והשטח מקדם. (הורים ונשות ואנשי חינוך)
כאן ניתן לקרוא עוד על הספר, וכאן ניתן להזמינו במחירי רכישה מוקדמת.

.

מה אפשר ללמוד מבן יהודה?

אליעזר בן יהודה שנילחם לקיים את השפה ידע היטב מדוע היא חשובה כל כך.
במאמר שכתב בשנת 1879 הוא מסביר "שתקומת עם ישראל  תהיה בארץ ישראל ובשפה העברית, משום שאין לאום ללא שפה משותפת". 

אפשר להבין עד כמה השפה משמעותית הרבה מעצם היותה אמצעי תקשורת מתוך עוצמת ההתנגדות שחווה כל מי שפועל.ת כדי לשנותה.

כלפי בן יהודה הופגנה עוינות רבה בן היתר נכתב כי : העברית של בן-יהודה "מלאכותית עד לאין שיעור". כי "חידושיו הם בלתי ראויים" וכי: עיתוניו הם בעלי  אופי קליל וצהוב. תארו לעצמכן.ם מה היה קורה לו היה בן יהודה חודל ממאמציו בשל אותה ביקורת? אם היה חלילה נותן להתנגדות השמרנית לעצרו לא היתה לנו את העברית שלנו היום.

 

איך אליעזר בן יהודה הוביל שינוי?

אפשר להסתכל על פועלו של בן יהודה דרך ארבעה קווי עשייה עיקריים:

1. הוא החייה את השפה על ידי הכנסת מילים חדשות בפועל שיכולות לשמש את צרכי הדיבור בכל מימדי החיים ומתאימות לא רק לתורה אלא לתקופה בכלל .

2. הוא הפך את בייתו לבית לדובר עברית ולימד את בנו בן ציון (ששינה את שמו לשם- איתמר בן אב"י) רק את השפה העברית וכך מתוך האישי יצר מציאות פוליטית חדשה.

3. כתב ספרי לימוד והוביל תוכנית "עברית בעברית" בבית ספר 

4. הוא הוציא עלונים ייסד את העיתונים "מבשרת ציון" ו "הצבי" שאותם גם ערך בקנאות ללשון העברית.  

והדבר הכי חשוב. הוא לא התייאש. הוא לא התייאש כשיצאו נגדו כשאמרו שהוא הורס את השפה כשלעגו לו. 
הוא הבין עד כמה השפה משמעותית ופעל.

 

מארבעת הקווים האלו אפשר ללמוד על הדרך להפוך את השפה לשווה יותר:
1. להמשיך ולחדש את השפה דרך הלוכסן, דרך הנקודה, דרך עברית רב־מגדרית (שמייד ארחיב אודותיה) ועוד. לא להכנע להתנגדויות האקדמיה.
2. לדבר בבתים ובבתי הספר בשפה שווה- האישי הופך להיות הפוליטי- הפרטי הופך למחאה שמשנה.
3. לכתוב מאמרים, וטקסטים שישמשו הורים ובתי ספר ללמידה על שפה שווה וחשיבותה.
4. שיח עם הילדות והילדים אודות שפה שווה, כדאי ומומלץ לדבר עם הילדות והילדים על העשייה החתרנית של בן יהודה, על ההבנה שהיתה לו עד כמה השפה היא משמעותית ועל הפעולה האמיצה שלו גם לנוכח כל ההתנגדויות שחווה. ללמוד חשיבה ביקורתית ועשייה אקטיביסטית.

האם יש נשים שאפשר ללמוד עליהן בהקשר ליום השפה העברית?

בהחלט כן!
הנה כמה דקות מתוך קורס הורות מודעת מגדר שאותן הקדשנו ליום השפה העברית ובהן דיברתי על נשים משמעותיות ללמידה ביום זה.

חמדה בן יהודה

ראשונה שאמליץ להזכיר בהקשר ליום השפה העברית היא חמדה בן יהודה מי שהיתה גם אשתו השנייה של בן יהודה אבל גם שותפה למפעל החייאת השפה העברית. יש מילים רבות שמיוחסות לה כמי שהכניסה אותן אל השפה העברית בינהן המילה "חנוכיה"

יונה וולך

המשוררת יונה וולך בשירה הידוע "על השפה העברית"עברית"


עברית / יונה וולך

"…עברית היא סקסמניאקית
עברית מפלה לרעה או לטובה
מפרגנת נותנת פריבילגיות
עם חשבון ארוך מהגלות…"

מיכל שומר

אישה שכדאי ללמוד עליה בהקשר לשפה שווה היא יוצרת עברית רב־מגדרית- מיכל שומר.
עברית רב מגדרית היא שפה גרפית שמוצאת פתרונות להטיה שבשפה ומאפשרת לכתוב בשפה מותאמת למגוון המגדרים.

לירון לביא טורקנץ'

אפשר גם לדבר על שפות נוספות חתרניות ערברית של – לירון לביא טורקנץ
שגילתה איך לשלב עברית וערבית וכך גברה על עוד הררכיה שמעמידה לנו השפה.

הלן קלר

אפשר ללמוד על הלן קלר חרשת עיוורת והמטפלת שלה אן- שיחד המציאו שפה
על שתיהן אפשר לקרוא בספר הלן ואני שכתבו טל בן שחר ושירלי יובל יאיר
וגם בספר "היא – סטוריה" שכתבה קתרין הליגן,
עוד מושג שהיינו צריכות להמציא כדי להשמיש את השפה ולהחזירה להיות שוויונית יותר.
*בהקשר זה נציין כי באנגלית הדרת הנשים המתמשכת ומחיקת עשייתן מההיסטוריה
נקראת HIS-STORY. החזרתן להיסטוריה נקראת HER-STORY.

להקריא ספרות שווה בקשר לשפה

אספן המילים של פיטר ה' ריינולדס – ספר שווה מאוד חגיגה שפתית. הספר מומלץ בקבוצת ספרות שווה וברשימה השווה של ספרות שווה.
לכיתות הגבוהות יותר מילוליתא של אורין ויינברג יצהר- פותחת פתח לאוצר השפה.

משוררות וסופרות

יום השפה העברית הוא גם הזדמנות טובה ללמוד על משוררות וסופרות
הספר פזמון ליקניתון שכתבה שהם סמיט- מספר על חברותן ויצירתן של המשוררת לאה גולדברג והפזמונאית רבקה גווילי
ובסדרת בקטנות גדולות הספר שכתבה אבירמה גולן אודות שרה לוי תנאי מספר על חייה של המשוררת (המוכרת יותר כמי שהקימה את להקת ענבל כלת פרס ישראל לריקוד) אך היא גם כתבה רבים מהשירים שמושרים בכל בית וגן כמו "ליצן קטן נחמד" ו"באנו חושך לגרש".
תמונתה של שרה לוי תנאי ודמותה נזכרת גם בספרי הילדות והילדים שלי-' לביאת' וכדוריקוד.

בתכלס איך אפשר ללמד את הילדות והילדים שפה שווה?

1. למדו על לביאות שמקדמות שפה שווה:
   ללביאות עבר כמו- חמדה בן יהודה, שרה לוי תנאי, הלן קלר (לגדולות וגדולים גם יונה וולך)
   ולביאות ההווה עליהן כתבתי – מיכל שומר ולירון לביא טורקנץ'
   
2. הקריאו ספרות שווה:
   אספן המילים, מילוליתא, שרה לוי תנאי, היא-סטוריה, הלן ואני
   
3. המחישו את החשיבות בפנייה לכולן ולכולם:
   לומר "בוקר טוב ילדות וילדים" ולא רק "בוקר טוב ילדים".
   כתבו יחד ברוכות.ים הבאות.ים בעברית רב מגדרית. חשבו יחד על דרכים להפוך את השפה שלנו לשווה.
   אפשר להמציא שפה שווה יחד בהשראת עברית רב־מגדרית ובהשראת הלן קלר ואן שהמציאו שפה.
   
4. עוררו חשיבה ביקורתית ועודדו אקטיביזם:
   ספרו לילדות ולילדים על האקדמיה ללשון על כך שהיא אינה מוכנה לרענן את השפה ולהפוך אותה לשווה יותר.
   חשבו יחד – מה ניתן לעשות? איך אפשר להסביר לאקדמיה שכדאי וצריך לשנות?
   נכתוב מכתב? עצומה? נכתוב יחד סיפור על שפה שווה? נצייר ציור לאקדמיה? נכתוב שיר על שפה שווה?
   עם הילדות והילדים הגדולות.ים אפשר לעשות תחרות כרזות מחאה כמו הכרזה שיצרנו כאן, ובה נראה אליעזר בן יהודה כותב לאקדמיה
   או כמו הכרזה שיצרה מיכל שומר בתגובה לפוסט של האקדמיה על הנקודה כאן בהמשך. פעילויות אלו הכרחיות כדי לבנות יכולת לחשיבה ביקורתית ואקטיביזם. לבנות אצל הילדות והילדים שלנו את ההבנה שגם כשיש הוראה ממוסד גבוה ו"נחשב" היא לא בהכרח ראויה וצודקת, ויש לנו את החובה והזכות להפעיל שיקול דעת בהקשרה וגם לפעול כדי לשנות.
   
5. העמיקו את הידע שלכן ושלכם על שפה שווה:
   * לקריאה על מחקרים ודרכי פעולה לדבר שווה ניתן להכנס למדריך המצוין "דברו אלינו" של דפנה איזנרייך. . הנה הקישור למדריך.
   * ממליצה לכן.ם גם לצפות הרצאת הטד המעלפת של פרופ לרה ברודצקי (הנזכרת גם בספרי ילדות שווה הורות מודעת מגדר)
   ברודצקי מספרת בין השאר על שבט שבו אין כיוונים כמו שמאל ימין אלא יש רק את כיווני השמיים. בשבט הזה ילדות וילדים בגיל הרך ידעו בכל רגע נתון להצביע לדרום מערב או צפון צפון מזרח, פשוט כי זו השפה שדרכה הן והם ילמדו כיוונים . השפה משפיעה על המח שלנו ועל היכולות אפילו בניווט.
   * אפשר לקרוא על שפה שווה בספרי ילדות שווה- הורות מודעת מגדר וללמוד שם לעומק על כל הדרכים להטמיע אצל הילדות והילדים שלנו שפה שווה,
   יחד עם למידה על נושאים חשובים אחרים הקשורים בהורות מודעת מגדר כמו: איך לייצר דימוי גוף חיובי אצל הילדות.ים שלנו? איך למצוא ספרות שווה? משחק שווה? איך להשפיע על הסביבה לנהוג בצורה שוויונית? ועוד.

ביום השפה העברית הקרוב נדגיש את חשיבות השפה השווה ונפעל יחד עם הילדות והילדים.שפה שווה היא חלק מהדרך לעתיד שווה יותר
יחד נשנה!

לספרים והרצאות מנהיגותה: הכנסו לכאן
להצטרפות לדיוור מנהיגותה: הכנסו לכאן
להצטרפות לקבוצות הווטסאפ השקטות של מנהיגותה:
להורים- הכנסו לכאן,
לנשות ואנשי חינוך- בגנים הכנסו לכאן, בבתי הספר הכנסו לכאן.