מדד מנהיגותה לספרות שווה

"סיפורים אינם מסתיימים בדף האחרון בדיוק כפי שאינם מתחילים בדף הראשון" קורנליה פונקה.

ספרות שווה היא קבוצת פייסבוק, קהילה ותפיסה שנוסדה במטרה לשנות חברה. במטרה להפוך את חברת העתיד לחברה שוויונית וצודקת יותר באמצעות ספרות הילדות והילדים. 
את הקבוצה הקמתי (טל ברייר בן מוחה) ביוני 2017 והיא נבחרה בשנת 2018 על ידי פייסבוק העולמית כאחת משלוש עשרה הקהילות המשפיעות ביותר בישראל.
בדצמבר 2018 נבחרתי להרצות אודות הקבוצה ואודות מדד מנהיגותה לספרות שווה ב TEDx JAFFA WOMEN

ריכזתי כאן מידע בקשר לקבוצה ולמדד:
א. אודות ספרות שווה בקצרה.
ב. מדד מנהיגותה לספרות שווה- בקצרה.
ג.מדד מנהיגותה לספרות שווה- פירוט.
ד.רקע ליצירת המדד וליצרת קבוצת ספרות שווה
ה. ספרות שווה משנה מציאות ועתיד!.

א. אודות ספרות שווה
המושג ספרות שווה פותח על ידי (טל ברייר בן מוחה) במקביל לפיתוח שלי את מדד מנהיגותה לספרות שווה.
קבוצת ספרות שווה הוקמה במטרה להעלות את שיח המגדר והספרות ולגרום לשינוי תרבות הצריכה הספרותית ולשינוי תרבות הייצור באופן שיצרכו ויצאו לאור עוד ספרים שמאתגרים סטראוטיפים מגדריים ולא מעמיקים אותם. חשיבות השינוי המגדרי בספרות, נובעת מהעובדה, שהספרות אינה עולם דמיוני מנותק מהמציאות. הספרות משקפת מציאות וגם מבנה אותה.
ספרות הילדות והילדים יכולה להעתיק ולהטמיע סטראוטיפים או להוות הזדמנות אמיתית לשינוי חברתי.

קבוצת ספרות שווה נועדה להוות מרחב לכל חברות וחברי הקבוצה לאפיין ספרי ילדות וילדים: להציע ספרות שווה ולא מוכרת ולהצביע על מאפייניה השוויוניים.
לחשוף היבטים סטראוטיפים בספרות להציע הצעות לתיווך שיח והפעלה להורים לגננות/ים מורות/ים נשות ואנשי חינוך.
הקבוצה מציעה בחירה מושכלת ומודעת של הורים נשות ואנשי חינוך של הספרים מתוך מודעות רחבה יותר למסרים המועברים במסגרתם.

אפיון הספרים בקבוצה נעשה על פי מדד מנהיגותה לספרות שווה –  לבחינת מודעות מגדרית וDIVERSITY בספרות ילדות וילדים .

ב. מדד מנהיגותה לספרות שווה
את המדד פיתחתי כדי לאפשר לכל אחת ואחד למצוא מהם המסרים הקיימים בכל ספר ספציפי.
המדד כולל התייחסות לארבע קטגוריות מרכזיות בכל ספר:
1. כמה כמה: כמה דמויות משמעותיות מוגדרות כזכרים כמה כנקבות כמה ללא זיהוי מגדרי מובהק.
2. סינר ומזוודה: מהם התפקידים של הדמויות ביחס לעצמן וביחס אחת לשנייה לעלילה- עד כמה הם סטראוטיפיים או מאתגרים את הסטראוטיפ.
3. דימוי גוף: עד כמה נמצא בסיפור את מודל היופי הסטראוטיפי הנשי או את מודל הגבריות הסטראוטיפי ועד כמה הם מאותגרים.
4. קשת גוונים: האם ועד כמה יש ביטוי לקבוצות מוחלשות באוכלוסייה בסיפור.

השימוש במדד:
המדד אינו כלי מתמטי והשימוש בו יכול להביא א-נשים שונות/ים לתוצאות שונות (בנוגע לאותו ספר!). מה שחשוב הוא התהליך, החשיבה הביקורתית והשיח שנוצר בעקבותיהם.

מה לעשות עם ספר שמצאנו שעל פי המדד אינו ספרות שווה?
זוהי החלטה אישית של כל מבוגר.ת הורה מחנכ.ת- מדד מנהיגותה לספרות שווה אינו- צנזורה! זהו כלי שנועד לאפשר בחירה מודעת ומושכלת
בהיותו מאפשר העלאה למודעות היבטים שקופים של מגדר ומגוון חברתי בתוך הספרות.
המודעות מאפשרת להורה ולמחנכ/ת פעולה מותאמת אג'נדה אישית:
*המשך הקראת הספר כרגיל, *או הקראה תוך תיווך שיח והעלאת חשיבה ביקורתית, או *שינוי מסרים מפלים, ואף *החלטה שלא להקריא אותו. כל החלטה היא לגיטימית ואישית.

רשימות ספרות שווה:

את רשימות ספרות שווה ניתן למצוא כאן באתר:
הרשימות מחולקות לנושאים ולגילאים וכוללות ספרות שנבחנה בתוך מנהיגותה ונמצאה כספרות שווה.
שימו לב, ההמלצות ברשימות כוללות רק ספרות שווה שנמצאה ככזו על ידי צוות מנהיגותה.

ג. מדד מנהיגותה לספרות שווה- פירוט

1. כמה כמה: כמה דמויות משמעותיות מוגדרות כזכרים כמה כנקבות כמה ללא זיהוי מגדרי מובהק.
מחקרים מראים שבספרות הילדות והילדים 1 מכל 3 גיבורים היא גיבורה כשמדובר בבעלי חיים (הנפוצים מאוד בספרות הילדות.ים) המצב חמור יותר, רק 1 מכל 4 דמויות היא נקבה.
יותר מזה, כמעט כל ספרות הילדות והילדים מחייבת את החלוקה זכר ונקבה ואינה מאפשרת דמויות שיכולות להיות גם וגם או שמינן ו/או מגדרן אינו ידוע. במאפיין כמה כמה אנו בודקות.ים האם יש דמויות משמעותיות גיבורות בספר שהן ילדות,נשים, נקבות או ללא מגדר מוגדר. ככל שיש רבות יותר כאלו כך המאפיין נתפס כשוויוני יותר.
יש לשים לב:
א. גם ספרים שיש בהם רק או בעיקר זכרים.גברים. ילדים כגיבורים משמעותיים עשויים להיות ספרות שווה במידה וימלאו את יתר הקטגוריות המאופיינות- כך לדוגמא ספר על חברות ויכולת להביע קושי וחמלה בין שני גברים יכול להיות בהחלט ספרות שווה.
ב. לעיתים שם הספר יכול לתת לנו רמז לגבי הדמויות המרכזיות שבו כמו- "בילבי" או "אריה הספריה" לעיתים השם יכול להטעות לדוגמא "היפיפיה הנרדמת" שם הסיפור אינו מרמז על הדמויות הראשיות הפעילות בתוך הסיפור כי היפיפיה…. טוב היא רק נרדמת…. גם בספר "התנין הגדול והאהבה הגדולה" הגירפה היא גיבורה לצד התנין אך אינה מוזכרת
2. סינר ומזוודה: מהם התפקידים של הדמויות ביחס לעצמן וביחס אחת לשנייה לעלילה- עד כמה הם סטראוטיפיים או מאתגרים את הסטראוטיפ.
בקטגוריה זו נתייחס לאופי של הדמויות כפי שהוא מתואר, למעשיהן, התנהגותן עד כמה היא מתאימה לסטראוטיפ ועד כמה מאתגרת.
דוגמאות להתנהגות סטראוטיפית- נשים/בנות/נקבות שעסוקות בעיקר במראה במשפחה בחמלה, לא מובילות לא יוזמות לא מנהיגות מחכות לנסיך שיציל אותן, לא מנהלות קריירה-  מתוארות בעיקר כאימהות ובנות זוג ופחות כיישות מרכזית בסיפור, גברים/בנים זכרים- מתוארים כמובילים, נלחמים, עסוקים במרחב הציבורי עבודה קריירה לא מתוארים כמתקשים, כחומלים, כמטפלים עיקריים , לא מהססים לא מביעים רגשות ובעיקר לא רגשות של פחד כאב בכי וכו.
3. דימוי גוף: עד כמה נמצא בסיפור את מודל היופי הסטראוטיפי הנשי או את מודל הגבריות הסטראוטיפי ועד כמה הם מאותגרים.עד כמה מכלול הדמויות בסיפור מציגות מגוון- גודל ומבנה גוף, ביגוד, צבע עור וכו- לדוגמא ספר שבו כל האוכלוסייה לבנה, גבר שרירי ורזה אישה רזה לבושה שמלה ורודה נעלי עקב הוא ספר סטראוטיפי, ספר שיש בו גם גיבור/ה כהי עור, מלאים מאוד, גבר לבוש גווני ורוד וכו מאתגר את הדימוי הסטראוטיפי.
שימו לב לספרים שיש בהם "הפוך על הפוך" לדוגמא כאשר הדמות הרעה או הטיפשה או דמות הגנב היא כהת עור או מלאה מאוד מובן שהספר אינו ספר שיש בו מגוון דימוי גוף אלא כזה שמחזק את הסטראוטיפ ומטמיע אותו על ידי הצגת השונה כחריג ומונמך.
4. קשת גוונים: האם ועד כמה יש ביטוי לקבוצות מוחלשות באוכלוסייה בסיפור. עד כמה יש ייצוג בספר לאוכלוסיות שונות או עד כמה הוא מציג רק אוכלוסייה אחת ומדיר ומוקיע כך את היתר- לדוגמא עד כמה יש ביטוי לאוכלוסייה הלהטבית, לא-נשים ממוצאים שונים, לא-נשים בעלי צרכים מיוחדים וכו.

ד. הרקע ליצירת מדד מנהיגותה וקבוצת ספרות שווה

כשספר הילדות והילדים שכתבתי- לביאת, יצא לאור, כבר הכרתי היטב את החוסר הזה את החוסר בספרים על לביאות על מנהיגות על גיבורות.
הכרתי אותו כאם לשלוש בנות, הכרתי אותו כמי שעובדת במנהיגותה עם גננות רבות על פיתוח מודעות מגדרית ומגלה יחד איתן כי גם כשיש רצון כוונה ומודעות קשה מאוד למצוא ספרות על גיבורות וספרות עם מודעות מגדרית בכלל.

קשה למצוא ספרות שיש בה בנים שמותר להם לחוות קושי לבקש עזרה, להתיידד עם הדרקון, קשה למצוא ספרות שיש בה דימויי גוף שונים מאלו הסטראוטיפיים קשה למצוא איורים של א-נשים כהות וכהי עור, שמנות/ים א-נשים עם מוגבלות, קשה למצוא סיפור על א-נשים המשתייכות/ים לקהילה הלהטבית.

מצאתי את עצמי מוצפת בשאלות של הורים ושל נשות ואנשי חינוך איזה ספרים מודעי מגדר יש ואיך אפשר לזהות ספרים כאלו.
רשמתי לעצמי לכתוב הדרכה שכזו… לצערי כמו הרבה דברים שאני רוצה לעשות גם המשימה הזו נכנסה לתוך רשימה ארוכה של משימות שטרם נעשו.

ואז היום הגיע… התארחתי בתוכנית בוקר לדבר על לביאת ועל מודעות מגדרית בספרות, איתי בפאנל ישבה סופרת ילדים מוכרת מאוד. סופרת שגם אני גדלתי על רבים מספריה.
כשדיברתי על הנושא לשמו הגעתי לדבר היא עצרה אותי ואמרה בשידור חי: "כשאני כותבת סיפור לא אכפת לי אם זה סיפור על כלבים, סיפור על ארץ ישראל היפה או סיפור על מגדר- מה שאכפת לי זה הסיפור".

זו היתה אמירה שאולי אצל א-נשים רבות/ים היתה עוברת מתחת לראדר. עבורי זו היתה אמירה לא פשוטה בכלל שכן היא המחישה לי:
1. שרוב ההטיות הסטראוטיפיות בספרי ילדות וילדים שקופות ונדמה כאילו מדובר בדבר שולי וזניח.
2. שיש תפיסה כאילו הספרות היא חפת אגנדה – עולם של דמיון ללא מסרים.
3. שיש הפרדה דיכוטומית שגוייה בקרב הציבור בין – "הסיפור" לבין הערכים שהוא מעביר.

סיפורים נדמים להיות עולם של פנטזיה ודמיון בפועל הסיפורים משקפים את החברה ומבנים אותה מעבירים מסרים לילדות ולילדים.
מעבירים מסר על מה הם והן צריכות וצריכים להיות מהי ההתנהגות המצופה הלבוש צורת הגוף הכל באופן דיכוטומי וסראוטיפי.
סיפור הוא מכלול הדמיון , המשמעות החוויה וגם המסר המועבר בו. ברוב רובם של הסיפורים מועברים מסרים מגדריים לא מודעים ובד"כ מדובר במסרים שמעמיקים חשיבה סטראוטיפית .
זה לא חייב להיות המצב- להפך.
בספרות יש  הזדמנות עצומה לחולל שינוי חברתי. רוב רובם של הילדות והילדים שומעות/ים סיפור, לפחות אחד ביום גם בבית לפני השינה וגם בגן ובהמשך בבית הספר.  מודעות מגדרית של מבוגר/ת מקריא/ה יאפשרו אתגור הסטראוטיפ הבניית חשיבה ביקורתית יוזמת אצל הילדות והילדים ובהמשך פיתוח חברה עתידית שוויונית יותר.

כשמדד בכדל לסרטים מהווה עבורי השראה, כתבתי את מדד מנהיגותה לספרות ילדות וילדים- לזיהוי מודעות מגדרית ו DIVERSITY (מגוון חברתי), כדי לתת כלים להורים ולנשות ואנשי חינוך לזהות הטיות בתוך הספרות , לקבל כלים לתיווך ועשייה מול הטיות כאלו ולדעת לזהות ספרות שווה- ספרות שמאתגרת את הסטראוטיפ ומעבירה מסרים שוויוניים.

לאחר כתיבתו הוא פורסם אצל צפי סער בהארץ .

ובהמשך התפרסם בתוכניות רדיו רבות בינהן – ספרים רבותי ספרים בגלגצ ועוד.

לאחר פרסומו קיבלתי פנייה משמחת מחברת  google   ישראל, שביקשה לסייע לי לקדם את המדד.
במסגרת גוגל ערכנו מחקר גדול באנגלייה בהקשר למדד והסקנו מסקנות רבות.

בעקבותיהן המשכתי לעדכן ולחשוב על המדד יחד עם חברתי שסייעה לי רבות מיכל זאבי.

באותו זמן גם הקמנו קבוצת חשיבה על המדד והיבטיו שהורכבה מנשות מחקר באקדמיה, נשות ספר, אקטיביסטיות ואקטיביסיטים פמיניסטים ממכלול התחומים קבוצה שכשלעצמה ייצגה מגוון ו DIVERSITY . התארחנו ונפגשנו במשרדי גוגל והמשכנו לעבוד על המדד.

ביוני 2017 הקמתי את קבוצת הפייסבוק- ספרות שווה, שעושה שימוש במדד במטרה להרחיב ולהעמיק את השיח על ספרות ומגדר ולשנות דרכו חברה.

דרך הקבוצה הכרתי את דנה ברוסטובסקי גלבוע, לשמחתי היא הסכימה להצטרף לצוות הניהול של הקבוצה ומאז יש לי את הזכות שהיא איתי בחשיבה ובניהול היום יומי של הקבוצה.

ה. ספרות שווה משנה בשטח: 

חצי שנה לאחר הקמתה נבחרה הקבוצה על ידי פייסבוק העולמית כאחת מ- 13 הקבוצות המשמעותיות ביותר בישראל!

הקסם בקבוצה הוא הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין ולצפות וכל תקופה אני מגלה על עוד דברים מופלאים שמתחרשים בשטח:

*הורים מחנכות ומחנכים עובדות.ים עם המדד בוחרות.ים באוגוסט 2018 נפגשו חברות וחברי הקבוצה לראשונה יחד עם ילדיהן.ם בנות ובני 6-15 ילדות וילדים התייחסו למדד באופן שעורר התרגשות ופליאה אצלי ואצל יתר המשתתפות והמשתתפים.

*מרצות באוניברסיטה וסטודנטיות עדכנו בקבוצה על כך שהמדד נלמד בחוגים השונים בלימודים האקדמים.

*מורות ומורים בקבוצה עדכנו על שיעורים שבנו בקשר למדד ועל ילדות וילדים שמקטלגות.ים את הספריות בבתי הספר בהתאם למדד

*גננות מספרות איך הן מכניסות לגניהן רק ספרות שווה רוכשות רק בהתאם להמלצות בקבוצה

*מוציאות.ים לאור, סופרות.ים מתרגמות.ים מאיירות.ים – מספרות ומספרים כיצד המדד משפיע על אופן התרגום העריכה והבחירה של ספרים ואפילו משתפים מדי פעם בכך שבעקבות הסקירות החליטו להוציא מהדורה חדשה של ספר שנגנז.

ובעיקר בעיקר

• ילדות וילדים בוחרות ובוחרים ספרות שווה ודרך הספרות משנות.ים לנו מציאות ועתיד.

קוראת לכולכן/ם להצטרף לקבוצתינו בפייסבוק – ספרות שווה, להשתמש במדד מנהיגותה לספרות שווה לצורך בחירת ספרים ותיווכם
לצרוך ספרות שוויונית ולעורר חשיבה ביקורתית ביחס לספרות בכלל,
כדי שיחד נשנה את תרבות היצירה והצריכה הספרותית
כדי שיחד נהפוך את החברה שלנו לשוויונית יותר.
שלכןם
טל