יום ירושלים לציון איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, מתחבר השנה למציאות מורכבת ומיליטריסטית. איך אפשר בכל זאת, למצוא היבטים מאתגרי סטראוטיפים מגדריים דווקא ביום הזה?

 

חוק יום ירושלים קובע כי ב- כ"ח באייר יצוין יום ירושלים- איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית. החוק נחקק לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. בתוך שנה רווית מלחמות איך אפשר להוסיף לתכניי היום גם תכנים מאתגרי סטראוטיפים מגדריים- כאלו שמביאים איתם תיקון ריפוי תקווה לעתיד שווה? ריכזתי כאן כמה הצעות לנשות ואנשי החינוך ולהורים.

לביאות ירושלים

למדו ודברו על נשים שיש להן קשר לירושלים

שתי נשים  שאני ממליצה לדבר אודותיהן דווקא ביום המיוחד הזה ושרלבנטיות מאוד לגיל הרך ולגילאי בית הספר היסודי.
הראשונה מוכרת מאוד והשנייה פחות. נעמי שמר- המשוררת ו- פרנצ'סקה ברוך המעצבת הגרפית.

נעמי שמר

ירושלים של זהב

לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז שנערך במוצאי יום העצמאות שנת 1967, החליט טדי קולק אז ראש ערית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים. הפנייה הגיעה אל נעמי שמר דרך עורכי הפסטיבל אך היא ענתה ש"היא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ" אבל…
לא עבר זמן רב והיא שלחה את התווים של ירושלים של זהב.
הסיפור הקטן הזה מעבר לשיר החשוב כל כך יכול ללמד אותנו על היכולת שלנו שהיא גדולה בהרבה ממה שאנחנו חושבות עליה לעיתים.יש פה הזדמנות אמיתית לשוחח עם הילדות והילדים על מקרים שבהם חשבו שלא יצליחו לעשות משהו ובסופו של יום הצליחו. איך להתמודד עם מחשבות כאלו ומה גורם לנו כן להצליח למרות תפיסות פנימיות של חוסר הצלחה.
CONFEDENCE GAP- פער הביטחון. פער שקיים בעיקר אצל נשים/נערות, שמתבטאת לדוגמא בכך שנשים/בחורות/נערות  נוטות לחשוב שנכשלו לחלוטין  גם אם מילאו 99% מהמשימה. במקרים כאלו לעיתים כלל לא יגישו את המשימה למרות שמרבית הפיתרון או ההישג הנדרש קיים.
מחשבה של נשים שאם אין ביידן פיתרון או עשייה מושלמת עדיף לא לעשות כלל. האם סוגי מחשבות כאלו קיימות אצלינו? מה עזר לנעמי שמר בכל זאת לכתוב את השיר לדעתך? מה עוזר לנו לעשות גם כשנדמה לנו שיש סיכוי שלא נצליח?

גן מודע מגדר רמת גן, גננת אורין פורדהאוז

 

 

 

א.נשים טובים באמצע הדרך

בשיח על נעמי שמר אני ממליצה להוסיף גם את השיר "א.נשים טובים באמצע הדרך"
כשזימזמתי את השיר היה נדמה לי  שהוא סטראוטיפי
ארבעה גברים שעושים מעשים – אחד בנה כינור, אחר בנה גשר, אחר כתב ספר והרביעי נטע יער ועוד ועוד 
ו "רק" שתי נשים.

אבל נזכרתי אז שגם במדד מנהיגותה "כמה-כמה" הוא רק קריטריון אחד מתוך ארבעה.
וכשחשבתי על הקריטריון השני במדד "סינר ומזוודה" הפעילות והאופי של הדמויות
המשכתי והתעמקתי גיליתי עד כמה משמעותית העשייה של הנשים.

 

 

"אישה טובה אחרת לי נתנה את שמה"
ואוו!!!
בחברה הפטראירכלית שלנו הגבר הוא הוא שמעביר ונותן את השם ובעניין הזה אני ממליצה כל כך לקרוא את הספר 
"אז איך קוראים לך עכשיו?" שכתבה חברתי ד"ר מיכל רום.

מי היא האישה שנתנה את שמה?
אינני יודעת אבל יש לי השערה
אני חושבת שנעמי שמר התכוונה לנעמי התנכית שהעניקה לה את שמה!
אותה נעמי שבזכות היחד שלה עם רות נולד נינה של רות – דוד המלך
אותה נעמי שעוד רגע בשבועות נדבר רבות אודותיה.

ומה עושה האישה השנייה המופיעה בשיר?
"ואישה טובה אחרת אם יהיה קשה רק תצביע אל האופק ותבטיח ש…"

כמה קשה להשאר בפתיחה הזו. להשאיר למי שאיתך את תוכן ההבטחה ולתת מספיק ביטחון שהיא אכן תקרה.
והאם לא זו מהותו של החינוך?
אז מה הילדות והילדים רואות ורואים באופק ? ומה נבטיח לעצמינו לעתיד שווה וריפוי?

פרנצ'סקה ברוך

בשנת 1949 פרסמה "ועדת הסמל" של ערית ירושלים מכרז שכלל תחרות עיצוב סמל ירושלים.את הסמל הנבחר הציעו: "אגודת הציירים הירושלמים לגרפיקה שימושית", בין ששת המעצבים היתה רק מעצבת אחת פרנצ'סקה ברוך. פרנצסקה ברוך מעצבת גרפית (מי שעיצבה גם את עטיפות הדרכון הישראלי ועוד עיצובים שמשפיעים על חיינו גם היום).  על פרנצסקה ברוך אפשר ללמוד גם בספר הנהדר אגדות אמיתיות. 

סמל ירושלים- אריה והיכן הלביאה?

 

גן מודע מגדר רמת גן- גננת עדי רפיד
על הקיר איור של פרנצסקה ברוך, איירה – אורית ברגמן, מתוך הספר אגדות אמיתיות

 

סמל ירושלים הנבחר כולל אריה שואג – האריה נחשב כמלך החיות ונוכחותו מסמלת גבורה אומץ כח ומלכות. הוא גם מהווה את סמל ממלכת יהודה.
מאחורי האריה נמצא בסמל גם חומת ירושליים ואת אבני הכותל המערבי וכן נמצא עלי זית המסמלים שלום נשאף.

 

סמל ירושלים הוא הזדמנות טובה לדון על אריות ולביאות. לחפש היכן נמצאים אריות והיכן לביאות. מדוע האריה קשור מטאפורית בתכונות מנהיגות רבות כל כך והלביאה הרבה פחות על אף שהיא דוגמא מרהיבה לחיה שפועלת בשיתוף פעולה- הלביאות מתחלקות לקבוצות במשך הצייד קבוצה אחת שומרת על הגורים השנייה רודפת אחרי הצייד (שבדרך כלל יותר מהיר מהלביאות) השלישית נמצאת במארב.
אם זה לא מספיק רוב הפעמים שהלביאות יוצאות לציד הן נכשלות ובכל זאת ממשיכות ומתעקשות ומנסות שוב ושוב
ופריט המידע הזה קשור מאוד למה שכתבתי כאן בתחילת הטקסט- ללמד את הבנות שלנו לא להתייאש אי הצלחה או הצלחה חלקית אינה סוף פסוק- להעז לא לשאוף למושלמות.

 

 

כל המסרים האלו נמצאים בהצגה החדשה "לביאת ההצגה השוויונית" הצגה המבוססת על ספר הילדות והילדים שכתבתי- לביאת.
היא יכולה להגיע לבית הספר גם דרך הגפן למתנס או לספרייה שלכןם
ויש גם הצגה נוספת מותאמת במיוחד לגנים "השאגה שבי".  לפרטים נוספים כתבו לנו כאן.

 

 

אחרון חביב… לא יודעת כמה מכןם יודעות ויודעים אבל יום ירושלים הוא גם יום הזכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בכמיהה ל-ירושלם.
אודות הצטלבות הימים האלו למדתי, השבוע, מחברתי עו"ד רוני (פנטנש) מלכאי, חברתי לקורס מובילות בחברה הישראלית 2025.  בספרה 'עוצמה שחורה' רוני מבקשת לתקן את הנרטיב המוטמע בחברה הישראלית הרואה ביהודי אתיופיה קבוצה מוחלשת ופסיבית. היא מציגה את הקהילה כקהילה  אקטיביסטית, עטורת מאבקים נחישות ואמונה שהצליחה כחברה במסע מורכב לעלות לארץ להגיע לירושלים הנכספת. קהילה שהצליחה חרף הקשיים שעמדו מולה כולל דעות גזעניות בארץ שביקשו לשלול את יהדות הקהילה.

ונחזור רגע אל הילדות והילדים- ספר מצוין לילדות וילדים, מומלץ בתרבות שווה הוא "עץ הסוכריות של יובי"- סיפור עלייתה לארץ של פורצת הדרך וחברה מי שהדליקה גם משואה- יובי תשומה כץ. סיפור נפלא שהאומץ והכמיהה בו לירושלים מובעים נפלא ומרגש. 

 

ורגע אחרי יום ירושליים….
יגיע החג האהוב עלי בשנה כולה- חג שבועות!!!
והספר החדש שלי מובילה שמתרחש בחג השבועות זמין עכשיו לרכישה המוקדמת כאן
כמחווה ליובי תשומה כץ- תמצאו בספר גם את הילדה- יובי.

 

ורגע אחרי שבועות…..
מופע הבכורה: שירה שווה
בואו להפגש
כל הפרטים כאן 

 

 

לשאלות נוספות בקשר לספרים לרכישה ביתית או לכל הכיתה או הגן כמתנת סוף שנה – לביאת, כדוריקוד, מובילה ילדות שווה- הורות מודעת מגדר,
להרצאות, להצגה לביאת לנושאים השונים באתר מנהיגותה ולכל נושא אחר מוזמנות.ים לפנות אלינו.
מוזמנות מוזמנים גם להצטרף לקבוצות הווטסאפ השקטות שלנו ובהם רעיונות לחינוך מודע מגדר:
קבוצה לנשות ואנשי חינוך,  קבוצה להורים- הורות מודעת מגדר,  קבוצה למנהלות בארגונים