הבחירות למועצת תלמידות.ים- הכי לא חינוכי זה זה!

אפשר להאזין לו בתכנית "בוקר טוב ישראל" מדקה 43.5 כאן: אפי טריגר בבוקר טוב ישראל מדבר על הטור הזה ואפשר גם לקרוא אותו כאן.

עוד ממש רגע יגיע "אחרי החגים". הדבר הבא שתשמעו מהילדות והילדים שלכןם כשיחזרו מבית הספר הוא על הבחירות למועצת התלמידים.
ייתכן שנוכח המצב הקשה האזעקות זה ייראה זניח, ותעדיפו להמשיך AS IS
אני מציעה ש-לא! "מועצת תלמידים" היא פרקטיקה ותיקה שצברה מעמד קבוע ואני רוצה להסביר שבעיני כשם שהיא ותיקה ככה היא מיותרת ובעיקר פוגענית ואנטי חינוכית. תמיד ובעיקר בימים אלו בהם יש חשיבות עליונה לשמירה על החוסן הנפשי של הילדות והילדים הפרקטיקה הזאת צריכה להשתנות מהקצה אל הקצה.

*ספוילר- בגוף הזה (מועצת התלמידים) רוב הסיכויים שלא יקרה משהו ממש חשוב לאורך השנה. לא!
הדרמה היא בדרך אליו.

מה הרציונאל לבחירות למועצת תלמידים?

יש המון סיבות טובות שאני שומעת ללמה חשוב תהליך הבחירות ועצם קיומה של "מועצת התלמידים":
1. דמוקרטיה– הטענה היא שחשוב שהילדות והילדים שלנו יבינו את השיטה שבתוכה אנחנו חיות וחיים חשוב שיחוו את זה בעצמם וכך נכין אותם באופן חוויתי לאורך חיים דמוקרטי.

2. חשוב לפתח אקטיביזים בקרב הדור הצעיר– להטמיע תפיסת אחריות הבנה שביכולתם וביכולתן לשנות את העולם להשפיע ליצור מציאות חדשה. לגרום להם ולהן לחשוב איך אפשר לשנות.

3. חשוב שיהיה מוסד שייצג את התלמידות והתלמידים ישמיע את קולם ויתן לבית הספר ההררכי נופך בירוקרטי יותר

בגדול אני מסכימה עם שלוש הטענות האלו:

חשוב שהילדות והילדים ידעו ויכירו את התהליך הדמוקרטי, אני גם הראשונה שקוראת לפתח אקטיביזם חשיבה ביקורתית של הדור הצעיר ובוודאי שאני חושבת שראוי שיהיה מוסד שייצג את התלמידות והתלמידים (אם כי כבר ספיילרתי מראש שמועצת תלמידים אינה המוסד הזה בד"כ).

אני גם רוצה לומר בפה מלא כי המורות והמורים שאמונות ואמונים על התהליך בד"כ יעשו הכל כדי להמתיק את הגלולה המרה למי שלא נבחרו
ובכלל הצוות החינוכי מפעיל את הבחירות האלו מתוך אמונה אמיתית שיש בהן ערך אמיתי.

אבל… אני חושבת שהמחיר העצום שאנחנו משלמות ומשלמים כחברה עולה בהרבה על הרווח ושיש דרכים חליפיות להשיג את הרווח בדרכים פחות פוגעניות. אבל דבר דבר….

ראשית…. למה אני כל כך מתנגדת לתהליך הבחירות במועצת התלמידים:

אני מתנגדת כי אני וגם את ואתה יודעות ויודעים היטב מי יבחרו למועצת התלמידים.
תראו לי בית ספר אחד, כיתה אחת שבה תלמיד או תלמידה "לא מקובל.ת" הצליחו לגבור על תלמיד או תלמידה מקובל.ת יותר בבחירות למועצת תלמידים-
אין כזאת!
תלמיד או תלמידה לא מקובל.ת יצליחו להבחר למועצת תלמידים רק אם לא יהיו מעומדות או מועמדים אחרים מקובלות או מקובלים יותר.

בתי הספר היום מצד אחד נלחמים בבריונות, במלחמת המעמדות, בחרמות וביד השנייה מקבעים אותה.

אם הילד או הילדה שלכם היו לא הכי מקובלות.ים בכיתה וגם רצו להצטרף למועצת התלמידים אתןם מכירות ומכירים בוודאי את התחושה הקשה והמרירה של ההפסד הידוע מראש. אם התמזל מזלך והילד.ה שלך בין המקובלים או בין אלו שבכלל לא רצו מעולם להצטרף שאלי כמה הורים מסביבך מייד תמצאו את הסיפורים על המרירות הזאת את תחושת הכשלון הצורבת. ואת המסר שנצרב- אפשר לתרום לכלל רק אם את אתה אהוד.ה מקובל.ת
אם לא את/אתה בחוץ!

אם זה לא מספיק, תהליך הבחירות, מעמיס לחץ עצום על ילדות וילדים (ולפעמים גם על המשפחה וההורים) ובעיקר גורם להןם לצאת אחד כנגד השנייה- להסביר למה אני טוב.ה זה לא מספיק… צריך גם להוכיח למה אני יותר טוב.ה מכל מי שעומד.ת מולי. ובמילים אחרות למה שאר המתמודדות והמתמודדים הם לא מספיק ראויות.ים לא מספיק טובות.ים.
והנה הקמנו תהליך שמלמד אותן ואותם איך אחד בא על חשבון השני ואחת על חשבון השנייה במקום ללמד- יחד ושיתוף פעולה.

כשהעלתי את טענותי נגד התהליך עלו הטענות הבאות:

1. טוב שילדים וילדות ילמדו להכשל– כשלון הוא חלק מהחיים. אצלינו בבית הספר יש שיח על הכשלון והכנה אליו.

תשובתי: לא נכון. הכשלונות יגיעו מאליהם- אין לבית הספר סיבה לזמן אותם בטח שלא לזמן כשלונות שבהם ממילא לילדות ולילדים אין מה לעשות או שהם מקובלים או לא. זו לא תחרות שככל שאתאמן יש לי סיכוי להיות טוב.ה יותר. לא! זו שאלה שסובבת סביב מידת המקובלות שלי ואת זה כולנו יודעות ויודעים קשה מאוד לשנות.

2. לכולם ולכולן יש הזדמנות– אצלינו בבית הספר אנחנו בשיח על החשיבות לבחור לפי מצע ולא לפי חברות.

תשובתי: לא נכון- גם בבתי הספר שיש בהם שיח נהדר על חשיבות המצע בסוף בסוף בסוף 99% יבחרו לפי חברות חברים– ובמילים אחרות לפי מקובלות מקובלים

3. אם לא יבחרו למועצת תלמידים יש מספיק וועדות שיוכלו להצטרף אליהן

תשובתי:  זה נפלא שיש וועדות- אחרת משמעות הבחירה היא גם שאין ביכולתך לתרום לכלל פשוט כי אינך מקובל.ת אבל… גם אם יש וועדות שיוכלו להצטרף אליהן יש מועצת תלמידים "נבחרת"- וועדות כלליות והילדות והילדים יקבלו מסר חד וברור- לנבחרות ולנבחרים ויש וועדות לפשוטות ופשוטי העם – שוב שימור ההררכיה.

 

אז מה אפשר לעשות?

אם תרצו לשמור על הגוף שנקרא מועצת התלמידים קודם כל קראו לו:

מועצת התלמידות והתלמידים

שפה משנה מציאות ומשפיעה. אני בטוחה שיש הקפדה שיהיו במועצה בנות ובנים בשוויון ובכלל יצוג לכלל האוכלוסיות שיש בבית הספר ולמגוון האנושי בו. חשוב שהשם ייצג את זה (בדיוק כמו שאני מקווה שלחדר המורות והמורים שלכןם לא מתנוסס עדיין השלט המיושן "חדר מורים".

בספר החדש שלי ילדות שווה הורות מודעת מגדר תמצאו פרק שלם על שפה ועל הכלים שלנו לשפה שווה. גם בקבוצות הווטסאפ השקטות של מנהיגותה אני שולחת מעת לעת עוד כלים לשפה שווה ולחינוך מודע מגדר והורות מודעת מגדר בכלל כאן ניתן להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה של מנהיגותה.

ועכשיו לעניין עצמו– אני מציעה שאם הגוף הזה קיים הוא יהיה גוף התנדבותי– כל מי שרוצה יוכלו להצטרף אליו. יש יותר מדי שרוצות רוצים? אין בעיה תעשו רוטציה- תאפשרו רק לשכבה אחת נגיד שכבה ו' ואפשרו לכל מי שירצו בה להשתתף במועצה בלי בחירות!

יש בכןם חשש שלא יהיו מספיק שירצו להצטרף אם לא יהיו בחירות? זה רק מוכיח שכל התהליך בבסיסו לא הגיוני. אם תלמידות ותלמידים מצטרפים רק בשביל "להבחר" המשמעות היא…. שאין משמעות!
אין משמעות למוסד עצמו וצריך להפעיל מחשבה על איך להפוך אותו למשמעותי בלי הבחירות.

איך ללמד על תהליכים דמוקרטיים בלי מועצת תלמידותים?

גם בארגונים עסקיים בסיעור מוחות אחת הדרכים היא להציע רעיונות לכתוב אותן על לוח ולהצביע ולדון על עצם הרעיון לא על מי שהציע.ה את הרעיון.

אפשר לבקש מילדות ומילדים להציע רעיונות לעשייה בבית הספר בלי שם. על הרעיונות עצמם תנהלו תהליך בחירות: ביטול תלבושת בית ספר- מי בעד ומי נגד, הפסקה פעילה- כמה בעד וכמה נגד ממש לא משנה אם רותי אורי או עלמה הציע את הרעיון כל אחת ואחד יוכלו להסביר למה כן או לא אבל הבחירה עצמה תהיה על עצם הרעיון לגופו לא על הילדות והילדים לגופן.ם
אפשר לעשות בחירות על איזה שיר יהיה בצלצול ולתת לקבוצות שרוצות אותו שיר לעבור בכיתות ולשכנע- כל מי שרוצה את השיר יצטרף לקבוצה וכך ילמד התהליך הדמוקרטי. אפילו בגנים יש הצבעה דמוקרטית על הספר האהוב.

אני יודעת ש"מועצת תלמידותים" זה כבר מוסד בהרבה בתי ספר אבל חשוב לזכור: בחינוך כל עשייה לא עומדת בפני עצמה היא חייבת להשיג יעד חינוכי כדי שיהיה לה מקום במקסימום רווח ובמינימום פגיעה.
הבחירות למועצת התלמידותים כפי שהן מתקיימות היום ברוב בתי הספר מייצרות בדרך כלל למוסד שאין לו השפעה אמיתית על המציאות בבית הספר אבל כן מייצרות תהליך שמהווה כשלון צרוב לחיים להרבה מאוד ילדות וילדים. ואת זה צריך וכדאי לשנות בכלל ובעיקר בתקופה ששמירה וההצמחת חוסן נפשי ותחושת מסוגלות של ילדות וילדים כל כך משמעותית.

ומה חדש במנהיגותה בשנה החדשה:

–הרצאות וסדנאות מנהיגותה לצוותי חינוך ולהורים נכנסו השנה גם למערכת גפן תוכניות 44603 וגם 46756

– ספרי מנהיגותה– לביאת וכדוריקוד זמינים להזמנה כיתתית או גנית ומלווים בדפי פעילות וברעיונות לשיח בגן ובכיתה.

– ההצגה לביאת שואגת על הבמה ומגיעה לבתי הספר, למתנסים לארגונים עסקיים ולמרכזים קהילתיים.  ויש גם יום שיא לביאת בגפן הכולל את ההצגה מס 45947

למידע נוסף כתבו לי manhiguta@gmail.com
ואפשר גם דרך הווטסאפ – כאן

 

לימים שקטים ורגועים
לבשורות טובות
יחד נשנה!
שלכןם
טל ברייר בן מוחה