לביאת – מערך הפעלה: רעיונות ליצירה שיח וחקר

"יש הרבה סיפורים על אריות אבל קשה למצוא סיפור על לביאה, רונה וענת הגננת מחליטות לצאת למסע לשינוי המציאות בגן והמציאות בכלל".

חברות וחברים לפניכן/ם רעיונות לפעילויות בעקבות הסיפור לביאת: פעילות בחיק המשפחה, בכיתת הגן או בבית הספר.  פעילויות שיסייעו לכולנו להרחיב את המסע הזה, להעלות את המודעות המגדרית ולפתוח קשת אפשרויות רחבה יותר לילדות ולילדים.

אז מה תמצאו כאן?  א.כללי- נושאים ללמידה וחקר בעקבות לביאת;  ב. שיח מקדים; ג. לביאת- קריאת הסיפור; ד. יצירה לאחר קריאה; ה. שיחה שאלות ופעילות בהשראת הסיפור ו. על לביאת נספח: חומרים והכנות מקדימות

א.      כללי:

לביאת מאפשרת שיחה ופעילות בנושאים רבים בינהם: מגדר, מנהיגות, פרואקטיביות ויזמות, חשיבה ביקורתית, קשב והובלה משותפת, מנהיגות אישית, ייחוד ועוצמה אישיים, יצירה, בעלי חיים.

ג.  שיח מקדים :מכירות מכירים ספרים על אריות?

 לשמוע אילו ספרים הילדות והילדים אוהבות/ים. להוציא ספרים שהבאתן/ם מראש  או שיש בספריית הגן/ביה"ס של אריות ולערום אותם. בין הספרים: להוציא את הערמה. להסתכל עליה יחד- "די הרבה ספרים…"

. מי הנקבה שהזכר  בו היא יכולה לבחור הוא אריה? לביאה.
מכירות מכירים ספרים על לביאה?
לגילאים הבוגרים יותר- מדוע לדעתכןם אין סיפור כזה?
האם חשוב שיהיה סיפור כזה? מדוע?

ד.      הקראת הסיפור – לביאת:

ה.     הפעלה לאור הסיפור :

1. לגילאים הרכים- חידון החיות- בובות ושמות של חיות בנקבה ובזכר- שימו לב – עצם התאמת בן זוג לנקבה, כשלעצמה כבר מגמיש תבנית מגדרית שיש לנו שמיוצגת בעובדה שהזכר תמיד נאמר/ נקרא ראשון- לדוגמא נציג בובה ונשאל מי זו – ונענה "נמרה" את מי היא יכולה לבחור כבן הזוג שלה- "נמר" (הערה להורים- כמובן שהיא גם יכולה להיות בת זוג של נמרה אחרת או בלי בת/בן זוג בכלל) נמשיך ונשאל מי זו ? הילדות/ים יענו חמור- נתקן זו אתון אם תרצה בן זוג את מי תבחר?   חמור.
שימו לב גם בעמוד האחרון של הספר (גן מודע מגדר) החיות מסודרות נקבה וזכר ולא בדרך המקובלת.

2.      יצירה- ציור, הדבקה, עיצוב בפלסטלינה:  החיה הייחודית שלי- זו שנותנת לי כח;  יצירת לביאת שלי; מתוך דפי עבודה צביעה ויצירת לביאת שלי.

• יצירת לביאת שלי – אפשר לעיין בספרה של רינת הופר גלילונה בדגם החתול ולייצר ממנו לביאת. אפשר להוסיף צמר כתום לצמה וחוט סגול לקשירה.

שיחה עם הילדות והילדים אחרי הקראת הסיפור:

1. מדוע לדעתכןם רונה בחרה לקרוא לסיפור – לביאת? מה משמעות השם? דוגמאות לתשובות:  ענת הגננת היא מנהיגה בעיני רונה לכן היא היא הלביאה; בכל אחת ואחד מאיתנו יש לביאה מיוחדת מנהיגה; רונה מדגישה שהמנהיגה שלה היא מנהיגה- בת.

2.מגדר: מה שונה בין הדף האחרון בסיפור והדף האחרון. ניתן כאן במקומות שיש מקרן להקרין אותם על גבי שקף.

תשובות אפשריות: *ילדות וילדים משחקים באחד בנים לחוד בנות לחוד בשני יחד; * המשחקים מעורבבים ומאפשרים יצירה של משחקים חדשים לדוגמא הקובייה משמשת כמיטה בחדר הרופאה, "בוב" (זכר בובה) שמגיע עם הילד ושנבדק על ידי הילדה הרופאה; *את השלט "מי בא לגן" שהוא בלשון זכר מחליף שלט בלשון המתאימה לשני המינים "הגעתי לגן" – ובכלל הכיתוב מתאים לשני המינים; אין חלוקה בנים בנות בשמות הילדות והילדים; את  לוח "אישים חשובים" שקודם היו בו רק גברים  מחליף לוח "דמויות מופת" (צירוף מילים שמתייחס גם לזכר וגם לנקבה), הפעם מופיעות בו שרה לוי תנאי והנרייטה סאלד.

–

חשיבה ביקורתית, פרואקטיביות, יזמות:

לאיזה מבין תמונות הגנים הגן/בית הספר שלנו דומה?מה הייתן/ם רוצים לשנות בגן או בכיתה או בבית הספר שלנו – כאן אפשר ממש לצאת לתוכנית פעולה- שינוי הכרזות והכתובות שעל הקירות והכנסת כיתוב בזכר ובנקבה, הוספת פתגמים ואמירות של נשים, הוספת דמויות מופת של נשים מנהיגות.

4.      מנהיגות:

מי הן המנהיגות שמופיעות בעמוד האחרון של לביאת מה הופך אותן למנהיגות?

שרה לוי תנאי (1910- 2005) – כוריאוגרפית ומלחינה ישראלית מייסדת להקת המחול ענבל ומחלוצות המחול בארץ כלת פרס ישראל למחול 1973. מחנכת ומשוררת בין שיריה – "באנו חושך לגרש" "ליצן קטן נחמד".

הנרייטה סאלד (1945-1860) – מחנכת, עובדת סוציאלית, סופרת ופעילה ציונית, התגוררה בארצות הברית ולאחר מכן בארץ ישראל. הייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות "הדסה" ועמדה בראש ארגון "עליית הנוער". בישראל מצוין "יום האם" ביום ל בשבט, תאריך פטירתה של סאלד.

המנהיגה שלי-

מהן התכונות של רונה- דוגמאות לתשובות: אומץ, נחושה, רגישה, חכמה…. במה אני דומה לרונה, אילו עוד תכונות מנהיגותיות יש לי.

ציור או יצירה, פעולה המשכית כל אחת ואחד מהילדות ומהילדים בוחרים את הלביאת שלהן/ם מה מיוחד בה במה אני דומה לה, במה הייתי רוצה להיות דומה לה?

מומלץ לתכנן מועד אליו יביאו כל הילדות והילדים את המנהיגה האישית שלהן/ם ויספרו עליה- תערוכה ולמידה.

1.  פרואקטיביות ויזמות: איזו חיה בחרה רונה? מה גרם לרונה בסיפור להרגיש עצובה? (עוד לפני התסכול מכך שאין ספר על אריה בת  היתה המתנה לצבע בו השתמשה נעמה גם כאן היא בחרה באסטרטגיה שאפשרה לה להמשיך וליצור) . * מה אתן/ם חושבות/ים על היכולת של רונה להפוך תסכול ועצב לפעולה יצירתית? תנו דוגמאות שבהן בחרתן להפוך תסכול/ עצב ליצירה אחרת. *חשבו על מקום שאת/ן הייתם רוצות/ים לשנות? ספרו סיפור על מקום שחשבתם שמשהו צריך להתנהל אחרת ופעלתם.

ראו כאן עוד אודות חשיבות ספרות מודעת מגדר, רשימה מוצעת של ספרי קריאה נוספים ומערכי פעילות נוספים

"סיפורים אף פעם אינם באמת מסתיימים… סיפורים אינם עוצרים בדף האחרון בדיוק כפי שאינם מתחילים רק בדף הראשון".

קורנליה פונקה

ז.       לנשות ואנשי חינוך ולהורים על משמעות חינוך מודע מגדר וספרות מודעת מגדר

מתוך הספר- מנהיגותה בחינוך – Gendergarden

אנחנו שואפות ושואפים לאפשר לילדות ולילדים, לפתח זהות אישית אינדיבידואלית, עצמאית, לחקור ולגלות את העוצמות והחוזקות שלהן ושלהם, בה בעת אנו רוצות ורוצים להטמיע תחושה של שייכות ואחריות כלפי הסביבה, לפתח רגש של אמפטיה אל השונה, וקבלה של האחרת והאחר. אנחנו מבקשות ומבקשים לעודד יזמות וחשיבה ביקורתית על הקיים, ואמונה עצמית ביכולת ליצור ולהצמיח מציאות עתידית טובה יותר. אנחנו שואפות ושואפים להצמיח חברת מופת של ערבות הדדית, שוויון וקידמה, חברה שבה לכל הילדות ולכל הילדים הזדמנות שווה לפתח את עצמם, ליזום, לחקור, לגלות, ולהתנסות.

הלכה למעשה, המטרות והמסרים המוצהרים והמודעים שלנו פוגשים מסרים אחרים, לפעמים אפילו סותרים, שגם אותם אנחנו מעבירות ומעבירים – בדרך כלל בלי דעת ובלי כוונה – במגוון ערוצים: הסיפורים שאנחנו קוראות וקוראים לילדים, השפה שבה אנחנו מדברות אליהן ואליהם, מערך הציפיות שלנו מהבנות והבנים בעולם המשחקים, האופן שבו הם מתלבשים, דמויות המופת שמועלות על נס כדי לעורר בהן ובהם השראה ולהציע דגם לחיקוי.
ככלל, מסרים סמויים, הארוגים בשגרה של היום-יום, השיחה והמשחק והסיפור, לעולם יגברו על המסרים  הגלויים המכוונים, המוצהרים.

 מגדר הוא מכלול התפיסות והמשמעויות שאנו מייחסות ומייחסים באופן אישי וכחברה להגדרות "בן", "בת", "אישה", "גבר". ילדים וילדות לומדים איך להיות – איך נכון ואפשר להיות בן, איך נכון ואפשר להיות בת – באמצעות כל המסרים הסמויים הללו. דמויות ספרותיות של נסיכות ופיות, למשל, מלמדות אותנו שילדה אמורה להיות פסיבית, ולא יוזמת, עדינה, משתפת פעולה, דואגת ומשתפת, ובעיקר עליה להיות יפה. דמויות ספרותיות של גיבורי-על מסמנות את אופק השאיפות הפעיל, הלוחם, הכובש של בנים.
דמויות של מנהיגים שאנחנו מעלות ומעלים על נס הן בדרך כלל כאלה של גברים ויש להן תכונות המיוחסות לגברים – כוח, אסרטיביות ואקטיביות. כשאנחנו מדברות  ומדברים על הבנה והכלה, אנחנו משייכות את התכונות האלה לבנות – העולם שלהן, כך משתמע, הוא המרחב הפרטי של המשפחה והבית.

לבנים אנחנו מתאימות ומתאימים משחקי תחרות וכוח, תכנון ואסטרטגיה, בנייה והרכבה. משחקים המשלבים אומץ והעזה, התמודדות עם אי ודאות ותחרות. אנחנו מכוונות אותם פחות למשחקי דמיון ומשפחה. כל אלה ועוד תוחמים ומצרים את מרחב ההתנסויות של ילדות וילדים, את מכלול האפשרויות העומדות בפניהם. פרקטיקות אלו,  שנעשות מבלי דעת, מבלי להקדיש תשומת לב לאפקטיביות ולהשלכות שלהן,  מפחיתות את הסיכוי להשיג את המטרות המוצהרות הידועות שלנו כמו היכולת של בנים ובנות לחשוב ולפעול באופן עצמאי וחופשי, להגשים את רצונותיהם ורצונותיהן, להרחיב את אופק ההזדמנויות שלהן ושלהם לביטוי עצמי ולייצר חברה שוויונית יותר.

תשומת הלב להיבט המגדרי – הרבה מעבר לשוויון

בגילאים הרכים  קיימת הזדמנות מצוינת להרחבת האפשרויות וההתנסויות של הילדות והילדים. גילאים אלו הם הבסיס ליצירת תבניות חשיבתיות רחבות, מאפשרות. זוהי חוליית הבסיס בשרשרת החינוכית, בסיס הפרמידה. כל שינוי, אף הזעיר ביותר, עשוי להתגלות כמרחיק לכת בהווה ובעתיד. חינוך מודע מגדר אינו פועל "רק" לשם הגברת השוויון. חינוך מודע מגדר הוא חינוך שפותח גדרות בפני בפנות ובנים חינוך שמעצים את הילדות והילדים, חינוך שפותח קשת אפשרויות רחבה בפני כל אחת ואחד מהם.

ספרות ומגדר

הספרות והסיפורים הם חלק משמעותי בתוך התהליך החינוכי של הילדות והילדים, הם מראה של החברה שלנו, מראה של המחשבות, הרצונות והפנטזיות שלנו. מראה של התפיסות שלנו על האופן שבו עלינו להתנהג כמו גם איך בנויים התקשורת והיחסים בינינו. הספרות היא מראה של החברה ובו בזמן שותפה ליצירתה ולעיצובה.

הספרות מלמדת בנות ובנים לחשוב שלמין יש משמעות בתוך הסדר החברתי, כי יש להם ייעוד מובנה ומוכן, היא מייצרת מודלים לחיקוי ולהזדהות על פי המין.

ספרות שקוראת תגר על חלוקת התפקידים הסטראוטיפית על פי מין ומעמידה מודלים נוספים לחיקוי ולמנהיגות, פותחת קשת אפשרויות רחבה לילדות ולילדים.

YOU CAN'T BE IT IF YOU CAN'T SEE IT

לביאת הוא סיפורה של רונה הילדה שמערערת ומהרהרת על המציאות. רונה שמסרבת להשלים עם ההטייה החברתית השקופה כל כך בעולם המבוגרות והמבוגרים. היא חווה תסכול ועצב אך הופכת את הרגשות האלו לעשייה – מסע יצירתי של מציאות מחודשת. רונה ילדה שגם באיורים אינה הילדה הסטראוטיפית הנסיכה הבלונדינית הבהירה דקת המימדים, ילדה שרוצה להיות מה שהיא רוצה להיות ומתעקשת לייצר לה לאחרות ולאחרים את המודלים הנוספים לעשייה מנהיגותית כזו. ילדה שמוכיחה איך עשייה משותפת ו"יחד" קבוצתי וגם נשי בין דורי משנה מציאות.

נספח הכנות מקדימות (בהתאם לפעילות הנבחרת):
*ספרים של אריות- יש הרבה ספרים של אריות הנה כמה מהם: אריה הספריה, מישל קנודסן, כנרת זמורה ביתן; האריה שאהב תות, תרצה אתר, הקיבוץ המאוחד;  האריה הרעמתן והגירפה גם, דב אלבוים, עם עובד; אריה גבור ועכבר בן חור, לוין קיפניס, ספר לכל ; אין אריות כאלו, אמי רובינגר, כתר; האריה שלי, אמי רובינגר, כתר;  אין שם אריה בכלל, נורית זרחי, כתר; אריה בלילות, מאיר שלו, הוצאת עם עובד.

*בובות של בעלי חיים,  *ספרה של רינת הופר- גלילונה, כנרת זמורה ביתן, 2014. *צבעים, חומרים להדבקה, דבק. *דפי עבודה- לביאת *שקפים ובהן תמונות של עמוד ראשון ועמוד אחרון של הספר.