"וכולנו אור איתן""וכולנו אור איתן""וכולנו אור איתן""וכולנו אור איתן"
  • ראשי
  • אודות
    • מנהיגותה
    • טל ברייר בן מוחה
  • סדנאות והרצאות
    • נשות ואנשי חינוך
    • ארגונים, עמותות ואקדמיה
    • נשות ואנשי ספר
    • הורים וקהילה
    • בנות ובני נוער
    • ילדות וילדים
  • מהמדיה
  • מערכי הפעלה
  • ספרי מנהיגותה
    • לביאת
    • כדוריקוד
  • בלוג
  • יצירת קשר
  • English
  • ראשי
  • אודות
    • מנהיגותה
    • טל ברייר בן מוחה
  • סדנאות והרצאות
    • נשות ואנשי חינוך
    • ארגונים, עמותות ואקדמיה
    • נשות ואנשי ספר
    • הורים וקהילה
    • בנות ובני נוער
    • ילדות וילדים
  • מהמדיה
  • מערכי הפעלה
  • ספרי מנהיגותה
    • לביאת
    • כדוריקוד
  • בלוג
  • יצירת קשר
  • English
✕
איך נראית מערכת החינוך האידאלית?
10 בספטמבר 2017
ונהפוך היא! על חג פורים, חינוך ושוויון
22 בפברואר 2018
כל הפוסטים

"וכולנו אור איתן"

26 בנובמבר 2017

פוסטר לגנים לבתי הספר ולכל מקום המציג נשים שהן השראה ושסיפורן קשורים לחנוכה
ספרים שווים במיוחד לחנוכה
כי בחג הזה לא רק שיח על גברים יהודה המכבי, מתיתיהו וחמשת בניו
אלא כמילותיה של שרה לוי תנאי – כ-ו-ל-נ-ו אור איתן

"וכולנו אור איתן" – בתקופת חנוכה המשפט העוצמתי הזה מתוך השיר "באנו חושך לגרש" מצוטט שוב ושוב.
השיר מתנגן בכל בית ספר וגן לקראת חג החנוכה ומילותיו מסמלות את העוצמה שב"יחד" וב"שיתוף הפעולה".

שמה או שמו של המשורר או המשוררת יוזכר כמעט תמיד כשילמד שיר בגן או בכיתה. כך יהיה כשילמדו שיריהם של חיים נחמן ביאליק, נעמי שמר, לאה גולדברג ואחרות, בדרך כלל גם תתבצע למידה בקשר לדמות המשורר/ת ולחייה.
אבל השיר באנו חושך לגרש -שונה.
הוא נשאר יתום.
הסיכוי שתמצאו ליד הציטוט הזה את שם המשוררת, מי שכתבה את המילים העוצמתיות האלו, הוא קטן, קטן מאוד.
הסיכוי שאתן/ם יודעות/ים בעצמכן/ם מי כתבה את המילים הללו- הוא סיכוי קטן, הסיכוי שתמצאו את תמונתה תלוייה על קירות בית הספר או הגן של הילדות/ים שלכן/ם הוא לא גדול והסיכוי שקורות חייה נלמדו או ילמדו הוא כמעט אפסי.

פוסטר לגנים ולבתי הספר- כי בחנוכה כמו בהקשרו של כל חג ונושא. הן קיימות הלביאות.

פוסטר לגנים ולבתי הספר- כי בחנוכה כמו בהקשרו של כל חג ונושא. הן קיימות הלביאות.

רוצה לקבל את הפוסטר גם בגרסת הדפסה ביתית וגם בגרסת הדפסה בבית דפוס ישירות למייל? הרשמ/י כאן.

שרה לוי תנאי

את השיר באנו חושך לגרש כתבה שרה לוי תנאי- מייסדת להקת ענבל, כלת פרס ישראל למחול 1973, כוראוגרפית, ומלחינה ישראלית, מחנכת ומשוררת. בין שיריה כאמור השיר "באנו חושך לגרש". את השירים של שרה לוי תנאי אנחנו שרות ושרים בחנוכה ובמועדים נוספים.
כך לדוגמא בפורים שירה "ליצן קטן נחמד" – מושר בכל פה אך שוב שמה של לוי תנאי נעדר מהשיח.

בעקבות שרה לוי תנאי

בעקבות שרה לוי תנאי- למידה בגנים מודעי מגדר: למעלה: ילדות וילדים בגן טרום טרום חובה של הגננת עדי ויסר ברמת גן יוצרות/ים בעקבות השיר באנו חושך לגרש. למטה: לוח תוכן בגן אלון, גננת מלי גרין ברמת גן אודות שרה לוי תנאי ויצירתה.

מיהן הדמויות הנלמדות בחנוכה בבתי הספר ובגנים?
למרות שהשיר "באנו חושך לגרש" מושר בכל בית בחג, למרות שהציטוט "וכולנו אור איתן" תלוי על קירות מוסדות חינוך רבים כל כך, דמותה של שרה לוי תנאי אינה נלמדת או מוזכרת ברוב מוסדות החינוך בחנוכה או במועדים אחרים.
בחנוכה מוקדשת בדרך כלל הלמידה למתיתיהו וחמשת בניו ל-יהודה המכבי.
הלמידה בחנוכה לא תהיה שונה מהלמידה בשאר המועדים ובהקשר לרוב הנושאים בה נלמדים הגברים כדמויות הראשיות: משה רבינו בפסח, בר כוכבא בחנוכה, אליעזר בן יהודה בהקשר לשפה העברית אילן רמון בהקשר לחלל ועוד. מדובר במנהיגים אך הם אינם היחידים ובוודאי אינם מייצגים את כל גווני המנהיגות.
נשים רבות נמחקו במהלך ההיסטוריה ותרומתן לחברה ולתרבות אינה נלמדת או מדוברת. לעיתים משויכת לאחרים (כמו לדוגמא רוזלינד פרנקלין שגילתה את מבנה הDNA אך נעדרה לגמרי מהשיח כשניתן פרס נובל לשני חוקרים אחרים שהסתמכו על ממצאיה). לעיתים הן נלמדות אך מתוארות כדמויות שוליות מבלי להכיר במלוא המשמעויות של עשייתן.

לוח בגן יונה- הילדות והילדים התבקשו להביא את המנהיגה האישית שלהן/ם.

לוח בגן יונה- הילדות והילדים התבקשו להביא את המנהיגה האישית שלהן/ם.

אך הסיבה בעטייה דמותה של שרה לוי תנאי אינה ידועה ואינה נלמדת מורכבת יותר:
יש מיעוט של נשים שנלמדות במרבית הגנים ובבתי הספר: הן מהוות חלק קטן מהדמויות הגבריות אך הן כן נלמדות. בין הנשים הנזכרות: הנרייטה סאלד, רחל, לאה גולדברג, גולדה מאיר, חנה סנש.
האמת קשה ולא פשוטה להכתב אבל הנה היא:
הנשים הנדירות המהוות חלק מחומר הלימוד נזכרות ונשמרות על ידי ההיסטורייה המשותף לכולן הוא גם היותן- אשכנזיות. ולא רק זו הן גם אינן שייכת לקבוצות מופלות שונות- הקשורות בנטייה מינית, מוגבלות וכו.
שרה לוי תנאי מוצאה מתימן , והיא סובלת מ"דיכוי כפול"- גם אישה גם מזרחית!
ככזו הסיכוי שלה להכנס להיסטוריה ושתרומתה תוכר בה הוא קטן מאוד.
במהלך התהליך החינוכי יש לנו חובה להראות לילדות שיש באפשרותןם להשפיע על החברה. אפשרות אמיתית שאינה תלויה במין, מגדר, מוצא או כל שיוך קבוצתי אחר. יש לנו הזדמנות לתת להן/ם מגוון אמיתי של מודלות להזדהות וחיקוי.
הלוח המצורף למאמר זה נועד לתלייה בגנים ובכיתות כדי להוות התחלת למידה על דמויות שיש להן קשר ישיר או עקיף לחנוכה כמו שרה לוי תנאי. להיות ההתחלה להעלאתן חזרה של נשים להיסטוריה ולשיח הלימודי חינוכי.

בשנת 2019 יצא ספר בסדרת הישראליות הוצאת צלטנר אודות חייה של שרה לוי תנאי. אני ממליצה בהחלט לקרוא אותו עם הילדות והילדים.

ספרות שווה נוספת מומלצת לחנוכה

מעשייה לנר ראשון, ספרה הנהדר והשווה של עדי זליכוב רלוי הוא גם ספר מומלץ מאוד לחנוכה סקירה אודותיה של טל חן בספרות שווה הכנסו כאן.
ספר חדש שיצא ושטרם קראתי בעצמי הוא חשמונאית ושמה עכסה לסקירה הכנסו.
את סיפורי חייהן ועשייתן של הנשים הנוספות המופיעות בפוסטר תוכלו למצוא בספרים:
אגדות אמיתיות (מורן סמואל, שרה לוי תנאי, חנה סנש, אנה טיכו) מלאלה, (מלאלה יוספזאי) הלן ואני. (הלן קלר)
לחצו על הספרים והכנסו לסקירות  בספרות שווה אודות הספרים המצוינים האלו.

יחד עם שרה לוי תנאי בפוסטר החנוכיה  תוכלו למצוא גם את הדמויות הבאות:
שלומציון המלכה- משושלת החשמונאים שהצליחה לייצב ולשמור על השלום והשלווה בזמנה בממלכה.
חמדה בן יהודה- סופרת עיתונאית לקחה חלק חשוב במפעל להחייאת השפה העברית (המפעל שהיסטורית נזקף רק לזכותו של אליעזר בן יהודה, בן זוגה) מי שהכניסה בעצמה את המילה "חנוכייה" אל השפה העברית.
אנה טיכו- ציירת, כלת פרס ישראל שנודעה בין היתר בציורי עץ הזית שלה. אפשר בקלות לשלב למידה אודותיה לחנוכה בהקשר לשמן ולעץ הזית.
מלאלה יוספזאי– הילדה שלחמה בטאליבן על זכותן של בנות ללמוד בבית הספר. ילדה אחת קטנה ששינתה עולם (וקיבלה על כך גם את פרס נובל לשלום) .
"כל אחד הוא אור קטן " או נס פך השמן- העובדה שגם מי שנתפס קטן ושולי יכול לשנות. בהקשר למסר הזה ניתן ללמוד על דמותה.
מורן סמואל- הספורטאית הפראלימפית שאחרי שהשתתק פלג גופה התחתון נכנסה באומץ ונחישות לתחום חדש – חתירה והגיעה להשגים ומדליות בתחרויות פאראלימפיות. היא מרצה ומפיצה את מסרי קבלת השונה, והפיכת מכשולים לאתגרים. וקשורה למסרי החג ביחס להתגברות על אתגרים ומכשלות, יציאה מחושך לאור והפצת האור לכלל החברה
הלן קלר: עוורת חרשת שפעלה לקידום א-נשים עם מוגבלות ולהארת דרכן ודרכם של אנשים מקבוצות מוחלשות. כמו דמותה של מורן סמואל גם אודותיה ניתן ללמד בקשר ליציאה מחושך לאור תרומה והפצת האור הלאה.
חנה סנש- פעלה למען הכלל בהיותה חלוצה הקימה את שדות ים צנחה במלחמת העולם השנייה- כתבה את השיר אשרי הגפרור- ניתן ללמוד אודותיו ואודות המשמעות הסימבולית של האש בחנוכה.

גנים - הלן קלר

בגן יונה ברמת גן, (טרם חובה- חובה) הגננת שרה ינאי, למידה על הלן קלר

מציאת דמויות שאינן הדמויות הגבריות הקנוניות הנלמדות והמוכרות היא פעולה מורכבת, שלעיתים דורשת לא מעט זמן ומחשבה.אך המחיר משתלם ברווח הגבוה שהוא מניב.
כהורים, כנשות ואנשי חינוך יש לנו חובה והזדמנות אמיתית להציג את המודלות האלו לילדות ולילדים שלנו.
כי זו הדרך היחידה להצמיח פה דור עתיד שוויוני ועוצמתי דור שמכיר ומוקיר את המגוון ואת הכוח שביחד.
זו הדרך להגשים את המילים: "וכולנו אור איתן".

חג חנוכה מואר שוויוני ושמח!

טל ברייר בן מוחה,
מייסדת מנהיגותה, מייסדת ספרות שווה, מחברת ספר הילדות והילדים- לביאת.

שיתוף
טל ברייר בן מוחה
טל ברייר בן מוחה
מייסדת ארגון מנהיגותה - פיתוח מנהיגות חינוכית מודעת מגדר. מייסדת קבוצת הפייסבוק ספרות שווה וקבוצת הפייסבוק מנהיגותה - חינוך מודע מגדר. מחברת ספר הילדות והילדים לביאת

רשומות קשורות

10 ביוני 2020

מסיבת סיום שווה!! חמש העצות לאשת ואיש החינוך (וגם להורה) רגע לפני המסיבה


לקרוא עוד
27 במאי 2020

שבועות- מלוא הטנא מנהיגות נשית


לקרוא עוד
21 במאי 2020

אז איך קוראים לך עכשיו?


לקרוא עוד

4 Comments

  1. ענת הגיב:
    20 בדצמבר 2016 בשעה 06:09

    מאמר נכון וקצת מזעזע ומטלטל אותי משלוותי. אני כגננת במשך 25 שנה לא חשבתי על הנושא המגדרי בצורה זו, תמיד מחדשת ומתחדשת ועכשיו מרגישה מעין אי נוחות שלא נתתי יותר מקום בגני לנשים מנהיגות. הנושא מעניין מאוד ואני כגננת מובילה אשמח להפיצו ולהטמיעו בגנים

    הגב
  2. טל ברייר בן מוחה הגיב:
    28 בנובמבר 2017 בשעה 09:17

    תודה ענת על תגובתך. המודעות המגדרית היא מסע- תהליך מרגש שבו מתגלות עוד ועוד עובדות שהיו שקופות לנו קודם לכן. זה מסע של גילוי שמטרתו אינה צופה פני עבר ואינה מיועדת לייצר רגשות אשמה- כולנו חושבות וחושבים בתוך תבניות בהן התחנכנו. מטרת המסע צופה פני עתיד- פיתוח חברה עתידית איכותית ושוויונית יותר. בטוחה שעכשיו תוכלי להמשיך במסע לפתוח קשת אפשרויות רחבה יותר בפני הילדות והילדים ומורידה בפנייך את הכובע על נכונותך ללמוד ולשנות. זו בעיני גדלות נשות ואנשי החינוך. תודה לך על מילותייך. יחד נשנה!

    הגב
  3. Liat הגיב:
    17 בדצמבר 2019 בשעה 21:24

    היי טל,
    תודה רבה על מאמר נהדר,
    אשמח ברשותך לעלות אתהפוסטר בקבוצתי- מנוחת הלביאות, קבוצת השראה והעצמה לנשים עם קרדיט לך כמובן, עם קישור לאן שאת מוצאת לנכון. אשמח לתקשורת ישירה.
    תודה וחג שמח
    ליאת
    Liat goldfarb herman

    הגב
  4. חנוכייה שווה – קודש וחול הגיב:
    9 בדצמבר 2020 בשעה 14:12

    […] אנו מאמינות שיש ערך רב ביצירת רצף בשיח החינוכי בין בית הספר לבין השיח בבית. בין הפורמלי ללא פורמלי. בוודאי כאשר מדובר בערכים שחשובים לנו כהורים. לכן בחרנו לשתף אתכן ואתכם כאן. להציע המשך שיח בנושא גם בבית. שאלו על הפוסטר הזה. האם הילד/ה הבחין בו בכיתה? האם יש דמות מסקרנת? דמות שהכרנו קודם? מישהי שהפתיעה אותנו? אני למשל למדתי שחמדה בן יהודה, זוגתו של אליעזר בן יהודה, הכניסה לשפה העברית את המילה חנוכיה.  ואכן שאלתי את עצמי, אם היתה שותפה למפעל חידוש השפה העברית, מדוע נשארה בצללים? איך זה שלא למדתי עליה בבית הספר? אלו רק דוגמאות לשיח שאולי חלקכם/ן ימצאו בו עניין וירצו להמשיכו בדרך זו או אחרת גם בבית. רוצות/ים לקרוא עוד? הציצו  כאן […]

    הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמה לעדכונים

ההרשמה בוצעה בהצלחה

© מנהיגותה. כל הזכויות שמורות.     עיצוב: LEVIN Branding & Design     פיתוח וניהול תוכן: ישי רוזנבאום sous.co.il

Facebook
Youtube
LinkedIn