"וכולנו אור איתן"

פוסטר לגנים לבתי הספר ולכל מקום המציג נשים שהן השראה ושסיפורן קשורים לחנוכה
ספרים שווים במיוחד לחנוכה
כי בחג הזה לא רק שיח על גברים יהודה המכבי, מתיתיהו וחמשת בניו
אלא כמילותיה של שרה לוי תנאי – כ-ו-ל-נ-ו אור איתן

"וכולנו אור איתן" – בתקופת חנוכה המשפט העוצמתי הזה מתוך השיר "באנו חושך לגרש" מצוטט שוב ושוב.
השיר מתנגן בכל בית ספר וגן לקראת חג החנוכה ומילותיו מסמלות את העוצמה שב"יחד" וב"שיתוף הפעולה".

שמה או שמו של המשורר או המשוררת יוזכר כמעט תמיד כשילמד שיר בגן או בכיתה. כך יהיה כשילמדו שיריהם של חיים נחמן ביאליק, נעמי שמר, לאה גולדברג ואחרות, בדרך כלל גם תתבצע למידה בקשר לדמות המשורר/ת ולחייה.
אבל השיר באנו חושך לגרש -שונה.
הוא נשאר יתום.
הסיכוי שתמצאו ליד הציטוט הזה את שם המשוררת, מי שכתבה את המילים העוצמתיות האלו, הוא קטן, קטן מאוד.
הסיכוי שאתן/ם יודעות/ים בעצמכן/ם מי כתבה את המילים הללו- הוא סיכוי קטן, הסיכוי שתמצאו את תמונתה תלוייה על קירות בית הספר או הגן של הילדות/ים שלכן/ם הוא לא גדול והסיכוי שקורות חייה נלמדו או ילמדו הוא כמעט אפסי.

פוסטר לגנים ולבתי הספר- כי בחנוכה כמו בהקשרו של כל חג ונושא. הן קיימות הלביאות.

רוצה לקבל את הפוסטר גם בגרסת הדפסה ביתית וגם בגרסת הדפסה בבית דפוס ישירות למייל? הרשמ/י כאן.

שרה לוי תנאי

את השיר באנו חושך לגרש כתבה שרה לוי תנאי- מייסדת להקת ענבל, כלת פרס ישראל למחול 1973, כוראוגרפית, ומלחינה ישראלית, מחנכת ומשוררת. בין שיריה כאמור השיר "באנו חושך לגרש". את השירים של שרה לוי תנאי אנחנו שרות ושרים בחנוכה ובמועדים נוספים.
כך לדוגמא בפורים שירה "ליצן קטן נחמד" – מושר בכל פה אך שוב שמה של לוי תנאי נעדר מהשיח.

בעקבות שרה לוי תנאי- למידה בגנים מודעי מגדר: למעלה: ילדות וילדים בגן טרום טרום חובה של הגננת עדי ויסר ברמת גן יוצרות/ים בעקבות השיר באנו חושך לגרש. למטה: לוח תוכן בגן אלון, גננת מלי גרין ברמת גן אודות שרה לוי תנאי ויצירתה.

מיהן הדמויות הנלמדות בחנוכה בבתי הספר ובגנים?
למרות שהשיר "באנו חושך לגרש" מושר בכל בית בחג, למרות שהציטוט "וכולנו אור איתן" תלוי על קירות מוסדות חינוך רבים כל כך, דמותה של שרה לוי תנאי אינה נלמדת או מוזכרת ברוב מוסדות החינוך בחנוכה או במועדים אחרים.
בחנוכה מוקדשת בדרך כלל הלמידה למתיתיהו וחמשת בניו ל-יהודה המכבי.
הלמידה בחנוכה לא תהיה שונה מהלמידה בשאר המועדים ובהקשר לרוב הנושאים בה נלמדים הגברים כדמויות הראשיות: משה רבינו בפסח, בר כוכבא בחנוכה, אליעזר בן יהודה בהקשר לשפה העברית אילן רמון בהקשר לחלל ועוד. מדובר במנהיגים אך הם אינם היחידים ובוודאי אינם מייצגים את כל גווני המנהיגות.
נשים רבות נמחקו במהלך ההיסטוריה ותרומתן לחברה ולתרבות אינה נלמדת או מדוברת. לעיתים משויכת לאחרים (כמו לדוגמא רוזלינד פרנקלין שגילתה את מבנה הDNA אך נעדרה לגמרי מהשיח כשניתן פרס נובל לשני חוקרים אחרים שהסתמכו על ממצאיה). לעיתים הן נלמדות אך מתוארות כדמויות שוליות מבלי להכיר במלוא המשמעויות של עשייתן.

לוח בגן יונה- הילדות והילדים התבקשו להביא את המנהיגה האישית שלהן/ם.

אך הסיבה בעטייה דמותה של שרה לוי תנאי אינה ידועה ואינה נלמדת מורכבת יותר:
יש מיעוט של נשים שנלמדות במרבית הגנים ובבתי הספר: הן מהוות חלק קטן מהדמויות הגבריות אך הן כן נלמדות. בין הנשים הנזכרות: הנרייטה סאלד, רחל, לאה גולדברג, גולדה מאיר, חנה סנש.
האמת קשה ולא פשוטה להכתב אבל הנה היא:
הנשים הנדירות המהוות חלק מחומר הלימוד נזכרות ונשמרות על ידי ההיסטורייה המשותף לכולן הוא גם היותן- אשכנזיות. ולא רק זו הן גם אינן שייכת לקבוצות מופלות שונות- הקשורות בנטייה מינית, מוגבלות וכו.
שרה לוי תנאי מוצאה מתימן , והיא סובלת מ"דיכוי כפול"- גם אישה גם מזרחית!
ככזו הסיכוי שלה להכנס להיסטוריה ושתרומתה תוכר בה הוא קטן מאוד.
במהלך התהליך החינוכי יש לנו חובה להראות לילדות שיש באפשרותןם להשפיע על החברה. אפשרות אמיתית שאינה תלויה במין, מגדר, מוצא או כל שיוך קבוצתי אחר. יש לנו הזדמנות לתת להן/ם מגוון אמיתי של מודלות להזדהות וחיקוי.
הלוח המצורף למאמר זה נועד לתלייה בגנים ובכיתות כדי להוות התחלת למידה על דמויות שיש להן קשר ישיר או עקיף לחנוכה כמו שרה לוי תנאי. להיות ההתחלה להעלאתן חזרה של נשים להיסטוריה ולשיח הלימודי חינוכי.

בשנת 2019 יצא ספר בסדרת הישראליות הוצאת צלטנר אודות חייה של שרה לוי תנאי. אני ממליצה בהחלט לקרוא אותו עם הילדות והילדים.

ספרות שווה נוספת מומלצת לחנוכה

מעשייה לנר ראשון, ספרה הנהדר והשווה של עדי זליכוב רלוי הוא גם ספר מומלץ מאוד לחנוכה סקירה אודותיה של טל חן בספרות שווה הכנסו כאן.
ספר חדש שיצא ושטרם קראתי בעצמי הוא חשמונאית ושמה עכסה לסקירה הכנסו.
את סיפורי חייהן ועשייתן של הנשים הנוספות המופיעות בפוסטר תוכלו למצוא בספרים:
אגדות אמיתיות (מורן סמואל, שרה לוי תנאי, חנה סנש, אנה טיכו) מלאלה, (מלאלה יוספזאי) הלן ואני. (הלן קלר)
לחצו על הספרים והכנסו לסקירות  בספרות שווה אודות הספרים המצוינים האלו.

יחד עם שרה לוי תנאי בפוסטר החנוכיה  תוכלו למצוא גם את הדמויות הבאות:
שלומציון המלכה- משושלת החשמונאים שהצליחה לייצב ולשמור על השלום והשלווה בזמנה בממלכה.
חמדה בן יהודה- סופרת עיתונאית לקחה חלק חשוב במפעל להחייאת השפה העברית (המפעל שהיסטורית נזקף רק לזכותו של אליעזר בן יהודה, בן זוגה) מי שהכניסה בעצמה את המילה "חנוכייה" אל השפה העברית.
אנה טיכו- ציירת, כלת פרס ישראל שנודעה בין היתר בציורי עץ הזית שלה. אפשר בקלות לשלב למידה אודותיה לחנוכה בהקשר לשמן ולעץ הזית.
מלאלה יוספזאי– הילדה שלחמה בטאליבן על זכותן של בנות ללמוד בבית הספר. ילדה אחת קטנה ששינתה עולם (וקיבלה על כך גם את פרס נובל לשלום) .
"כל אחד הוא אור קטן " או נס פך השמן- העובדה שגם מי שנתפס קטן ושולי יכול לשנות. בהקשר למסר הזה ניתן ללמוד על דמותה.
מורן סמואל- הספורטאית הפראלימפית שאחרי שהשתתק פלג גופה התחתון נכנסה באומץ ונחישות לתחום חדש – חתירה והגיעה להשגים ומדליות בתחרויות פאראלימפיות. היא מרצה ומפיצה את מסרי קבלת השונה, והפיכת מכשולים לאתגרים. וקשורה למסרי החג ביחס להתגברות על אתגרים ומכשלות, יציאה מחושך לאור והפצת האור לכלל החברה
הלן קלר: עוורת חרשת שפעלה לקידום א-נשים עם מוגבלות ולהארת דרכן ודרכם של אנשים מקבוצות מוחלשות. כמו דמותה של מורן סמואל גם אודותיה ניתן ללמד בקשר ליציאה מחושך לאור תרומה והפצת האור הלאה.
חנה סנש- פעלה למען הכלל בהיותה חלוצה הקימה את שדות ים צנחה במלחמת העולם השנייה- כתבה את השיר אשרי הגפרור- ניתן ללמוד אודותיו ואודות המשמעות הסימבולית של האש בחנוכה.

בגן יונה ברמת גן, (טרם חובה- חובה) הגננת שרה ינאי, למידה על הלן קלר

מציאת דמויות שאינן הדמויות הגבריות הקנוניות הנלמדות והמוכרות היא פעולה מורכבת, שלעיתים דורשת לא מעט זמן ומחשבה.אך המחיר משתלם ברווח הגבוה שהוא מניב.
כהורים, כנשות ואנשי חינוך יש לנו חובה והזדמנות אמיתית להציג את המודלות האלו לילדות ולילדים שלנו.
כי זו הדרך היחידה להצמיח פה דור עתיד שוויוני ועוצמתי דור שמכיר ומוקיר את המגוון ואת הכוח שביחד.
זו הדרך להגשים את המילים: "וכולנו אור איתן".

חג חנוכה מואר שוויוני ושמח!

טל ברייר בן מוחה,
מייסדת מנהיגותה, מייסדת ספרות שווה, מחברת ספר הילדות והילדים- לביאת.